הודעת פישינג, או בעברית דיוג, היא הודעה שמתחזה לגוף שאתם סומכים עליו, כמו בנק, חברת כרטיסי אשראי, דואר ישראל או משרד ממשלתי, ומנסה לגרום לכם ללחוץ על קישור ולמסור פרטים. לפי בנק ישראל, הקישור מוביל לאתר שנראה כמו האתר האמיתי, ושם מתבקשים פרטי ההתחברות לחשבון, מספר כרטיס האשראי, תוקפו ושלוש הספרות שבגב הכרטיס. בעזרת הפרטים האלה התוקף מנסה להעביר כסף מהחשבון או לבצע עסקאות.
הכלל הפשוט ביותר: אל תתחברו לחשבון הבנק דרך קישור שהגיע במסרון (SMS), בוואטסאפ או בדוא״ל. פתחו את האפליקציה או הקלידו את כתובת האתר בעצמכם. ואם כבר מסרתם פרטים, אל תחכו: התקשרו מיד למוקד ההונאות של הבנק.
כמה נפוץ הפישינג בישראל?
נפוץ מאוד, והמספרים עולים. לפי הדוח השנתי של מערך הסייבר הלאומי, ב-2025 התקבלו במוקד 119 כ-26,500 דיווחים על אירועי סייבר, עלייה של 55% לעומת 2024. פישינג היה סוג האירוע הנפוץ ביותר, עם 52% מהדיווחים. השיא נרשם ביוני 2025, בזמן מבצע "עם כלביא": באותו חודש התקבלו כ-3,650 דיווחים, 75% מעל הממוצע החודשי בשאר השנה.
ב-2024 טיפל המערך ב-4,491 תשתיות פישינג, כלומר קישורים ואתרים ששימשו להפצת הודעות מתחזות. זו עלייה של כ-80% לעומת השנה שקדמה לה. לפי המערך, בינה מלאכותית יוצרת מאפשרת לתוקפים לנסח הודעות אמינות ומותאמות אישית, ולכן קשה יותר לזהות אותן. כך בודקים אם סרטון, הקלטה או הודעה נוצרו בבינה מלאכותית.
השאלה היא לא רק כמה הודעות נשלחות, אלא גם כמה אנשים לוחצים. בתרגיל שערכו מערך הסייבר וצה״ל בפברואר 2025 נשלח לכ-200,000 חיילים בשירות סדיר מסרון מזויף שהודיע על אפליקציה חדשה של צה״ל, ועד השעה 13:00 באותו יום לחצו על הקישור כ-12% מהם. בתרגילים קודמים שיעור הלחיצות הגיע ל-20%.
למי ההודעות מתחזות?
הנוסח משתנה, אבל התבנית קבועה: גוף מוכר, בעיה דחופה וקישור שאמור לפתור אותה. ברשימת הודעות הפישינג הנפוצות של מערך הסייבר הלאומי, בעדכון מיוני 2025, הופיעו התחזויות לחברת כרטיסי האשראי כאל, לדואר ישראל ולכביש 6. על ההתחזות לדואר כתבנו בנפרד: הודעה על חבילה שממתינה לתשלום דמי מכס. בזמן מבצע "עם כלביא" הופצה הודעה על "מענק סיוע" בשם משרד האוצר, עם קישור לטופס. המענק לא היה קיים, והקישור הוביל לאתר זדוני.
הפיקוח על הבנקים מזהיר שהמתחזים מציגים את עצמם גם כנציגים של בנקים, של חברות אשראי, של בנק ישראל ואפילו של משטרת ישראל, ולפעמים שולחים תעודת שוטר מזויפת או מכתב כביכול מבנק ישראל. ההודעות יכולות להגיע מכתובת או ממספר טלפון שנראים כשייכים לבנק עצמו, ולכן שם שולח מוכר אינו מוכיח שההודעה אמיתית.
לצד ההפחדה, בנק ישראל מתאר גם פיתיון הפוך: הבטחה לכסף, לזכייה בהגרלה או להשקעה אטרקטיבית שדורשת להתחבר לחשבון הבנק. הונאות השקעה מופיעות בגרסאות רבות, מתעשיית האופציות הבינאריות ועד הונאות שחיטת החזירים.
איך מזהים הודעת פישינג?
מערך הסייבר הלאומי ובנק ישראל מונים כמה סימנים חוזרים. אם אחד מהם מופיע, עצרו לפני שאתם לוחצים:
- לחץ ודחיפות: "חשבונך ייחסם בתוך 24 שעות", או התראה על חשש שגורם זר השתמש בכרטיס שלכם. כך מבדילים התראת חיוב חשוד אמיתית מזיוף.
- פנייה כללית: "לקוח יקר" במקום השם שלכם.
- בקשה לפרטים: סיסמה, קוד, מספר תעודת זהות או פרטי כרטיס.
- קישור חשוד: כתובת מקוצרת, או כתובת שדומה לכתובת האתר האמיתי אבל שונה ממנה בכמה אותיות.
- ניסוח עילג: שגיאות כתיב, ניסוח לא רשמי, או שפה שהגוף בדרך כלל לא כותב בה.
- הבטחה מוגזמת: פרס, זכייה או מענק שלא ביקשתם. כך בודקים הודעה על מענק בשם הביטוח הלאומי.
אבל הסימנים האלה לא תמיד מספיקים. הודעות רבות נראות היום אמינות לגמרי, ולכן ההמלצה העיקרית של מערך הסייבר היא לא ללחוץ בכלל כשיש ספק, ולחפש את האתר הרשמי בעצמכם. כדי לתרגל את הסימנים על הודעות לדוגמה, נסו את סימולציית ההונאות: 5 תרחישים ו-10 הסימנים.
איך בודקים קישור בלי ללחוץ עליו?
הדרך הבטוחה ביותר היא לא לבדוק בכלל: היכנסו לאתר הרשמי או לאפליקציה בעצמכם, ובדקו שם אם באמת יש חוב, חבילה או בעיה בחשבון. גם הודעה על כסף שמחכה לכם בביט או בפייבוקס בודקים בתוך האפליקציה עצמה. כך מזהים הונאות ביט ופייבוקס ובקשות תשלום מזויפות. מי שרוצה לדעת לאן מוביל קישור מקוצר יכול להיעזר בכלי של שירות הקיצור עצמו או באתר שמערך הסייבר ממליץ עליו, תמיד בהעתקת הקישור ולא בלחיצה עליו:
- בקישור של bit.ly, העתיקו את הקישור והדביקו אותו בדף Bitly Link Checker באתר של Bitly: הדף מציג את היעד המקורי בלי לעבור אליו.
- בקישור של TinyURL אין דף בדיקה כזה: מצב התצוגה המקדימה של TinyURL עובד רק כשפותחים את הקישור עצמו, וקישור שהגיע בהודעה חשודה לא פותחים, גם לא כדי לבדוק.
- באתר Scan My SMS, מיזם של חוקר הסייבר שרון בריזינוב, אפשר להדביק הודעה וקישור ולקבל תשובה אם הקישור זדוני. קישורים זדוניים שמתגלים בו מועברים אוטומטית לבדיקת מערך הסייבר.
בדיקת קישור חשוד
מדביקים קישור או הודעה שלמה, ורואים מה שם האתר האמיתי, אילו סימני אזהרה יש בכתובת ומה עושים. הכול בדפדפן שלכם.
מה הבנק לעולם לא יבקש מכם?
הפיקוח על הבנקים כותב זאת במפורש: בנק ישראל, הבנקים המסחריים וחברות כרטיסי האשראי לא יפנו לאזרחים בבקשה למסור פרטים אישיים וחסויים או פרטים פיננסיים, כולל אמצעי אימות כמו מסרון עם קוד אישי. בקשה לעדכון פרטים נעשית רק אחרי תהליך זיהוי, למשל באתר הבנק. מכאן כמה הרגלים פשוטים:
- אל תתחברו לחשבון הבנק דרך קישור במסרון או בדוא״ל.
- אל תמסרו לאיש קוד שקיבלתם במסרון. הבנק לא יבקש את הקוד בשיחה שלא אתם יזמתם. כך עובדת הונאת הקוד שמוסיף את הכרטיס לארנק דיגיטלי.
- אם קיבלתם שיחה כביכול מהבנק, נתקו והתקשרו בחזרה למספר שמצאתם בעצמכם באתר הבנק.
- בדקו מדי פעם את התנועות בחשבון, וחפשו פעולות או הוראות קבע שאתם לא מכירים.
לחצתם על הקישור? זה מה שעושים עכשיו
לחצתם, אבל לא הזנתם פרטים
לפי מערך הסייבר, ברוב המקרים מי שלא לחץ על הקישור, או לחץ ולא מילא פרטים, יכול להיות רגוע. אל תמשיכו בתהליך באתר. אם המכשיר ביקש להתקין או להריץ משהו, סרקו אותו בתוכנת הגנה. מחקו את ההודעה, חסמו את השולח ודווחו למוקד 119.
מסרתם פרטי כרטיס, סיסמה או קוד
- התקשרו מיד למוקד ההונאות של הבנק או של חברת כרטיסי האשראי. לפי הוראת ניהול בנקאי תקין 426, הבנקים וחברות כרטיסי האשראי חייבים לתת מענה אנושי במוקד כזה בכל שעות היממה ובכל ימות השבוע, כולל בשעות המנוחה השבועית.
- בקשו לבטל, לחסום או להקפיא את הכרטיס, וספרו לנציג בדיוק מה קרה.
- החליפו את הסיסמה בכל חשבון שבו השתמשתם בה, והפעילו אימות דו-שלבי בכל שירות שמאפשר זאת.
- הגדירו התראה במסרון או בדוא״ל על כל חיוב בכרטיס, ובדקו אם נוצרו בחשבון הוראות קבע שאתם לא מכירים.
- דווחו למערך הסייבר הלאומי בחיוג 119, בחינם. אם ירד לכם כסף בחיוב שלא ביצעתם, פנו גם למשטרה. כך מדווחים על הונאה, לפי מה שקרה.
| בנק או חברת אשראי | מוקד הונאות |
|---|---|
| בנק הפועלים | 9391* |
| בנק לאומי | 5946* |
| מזרחי טפחות | 8860* |
| דיסקונט | 076-8050010 |
| הבינלאומי | 3009* |
| מסד | 03-5130016 |
| יהב | 2638* |
| מרכנתיל | 076-8050009 |
| וואן זירו | 03-3767424 |
| ישראכרט | 03-6364400 |
| כאל | 03-5723666 |
| מקס | 03-6178800 |
המספרים לקוחים מהרשימה שמפרסם בנק ישראל, בעדכון מיוני 2026. אם אתם לא בטוחים, חפשו את המספר בעצמכם באתר הרשמי של הבנק, ולעולם לא בהודעה שקיבלתם.
אם מסרתם גם מספר תעודת זהות ופרטים אישיים נוספים, כדאי להזמין בחודשים הקרובים את הדוח החינמי של מערכת נתוני האשראי ולוודא שלא נפתחה על שמכם הלוואה או מסגרת. כך מזמינים את הדוח וקוראים אותו.
האם תקבלו את הכסף בחזרה?
חוק שירותי תשלום מגביל את האחריות שלכם לחיובים שבוצעו באמצעי התשלום שלכם בלי ידיעתכם, ומה שקובע הוא מתי דיווחתם. לפי כל זכות:
- על חיובים שבוצעו אחרי שהודעתם לבנק או לחברת האשראי, אינכם משלמים כלל.
- על חיובים שבוצעו לפני ההודעה, תשלמו את הנמוך מבין השניים: סכום החיובים בפועל, או 75 ש״ח בתוספת 30 ש״ח על כל יום שעבר מאז שגיליתם את השימוש לרעה ועד שדיווחתם.
- אם דיווחתם בתוך 30 יום מהשימוש לרעה, לא תשלמו יותר מ-450 ש״ח.
- הבנק או חברת האשראי צריכים להשיב את הסכומים בהקדם, ולכל המאוחר תוך 8 ימי עסקים מההודעה.
יש חריגים. מי שמסר בעצמו את אמצעי התשלום או את פרטיו לאדם אחר עלול לשאת במלוא הסכום, למעט מקרים מסוימים שהחוק מפרט. לכן אל תניחו מראש שהכסף אבוד, וגם לא שההחזר מובטח.
דווחו מיד, ואם הבנק או חברת האשראי מסרבים להחזיר את הכסף, הגישו תלונה ליחידה לפניות הציבור שלהם. אם התשובה לא מספקת, אפשר לפנות לפיקוח על הבנקים.
בקורס מניעת הונאות לומדים לזהות פישינג, הונאות טלפוניות, התחזות לבנק ולשוטר והחלפת סים.
קראו גם: שיחה "מהבנק" שמבקשת קוד: איך מזהים ומה עושים אם כבר מסרתם, מה עושים כשפורצים לכם לוואטסאפ, ואיך מזהים אתר קניות מזויף לפני שמשלמים.