אופציה בינארית היא הימור של הכול או כלום. אתם קובעים אם מחיר של נכס יהיה מעל או מתחת לרף מסוים בעוד כמה דקות או שעות. צדקתם, קיבלתם סכום קבוע מראש. טעיתם, הפסדתם את כל ההשקעה.
בין 2008 ל-2017 בערך הפך המוצר הזה לתעשייה ישראלית שלמה, עם מוקדי מכירה בתל אביב, ברמת גן, בהרצליה ובקיסריה, ולקוחות בעיקר בחו״ל. תחקירים עיתונאיים, תיקים פליליים בארה״ב ואזהרות של רגולטורים בעולם הראו שחלק גדול ממנה פעל בשיטת עוקץ: הלקוחות הימרו מול החברה עצמה ולא בשוק אמיתי, החברה הרוויחה מההפסדים שלהם, ומי שניסה למשוך כסף נתקל בחומה.
במרץ 2016 אסרה רשות ניירות ערך למכור אופציות בינאריות ללקוחות ישראלים. באוקטובר 2017 אסרה הכנסת את הפעילות כולה, גם מול לקוחות בחו״ל.
מה זו אופציה בינארית, ולמה היא דומה להימור?
בית המשפט הפדרלי לערעורים בארה״ב הסביר את המוצר בדוגמה פשוטה. אתם משלמים 40 דולר על הימור שמחיר מניה מסוימת יהיה מעל 70 דולר בעוד חמש שעות. אם כן, תקבלו 100 דולר ותרוויחו 60. אם לא, תפסידו את כל ה-40. לא קניתם מניה, ואין לכם שום זכות בנכס עצמו.
באתרים שפעלו מישראל, זכייה הניבה בדרך כלל רווח של 30% עד 80% מהסכום, והפסד מחק את כולו. מעבר לכך, החברה עצמה הייתה הצד השני של העסקה, כך שכל דולר שהלקוח הפסיד נכנס לקופה שלה. לעמדת רשות ניירות ערך, המוצר קרוב יותר למשחק ניחושים מאשר למוצר פיננסי, ובין השאר מסיבה זו אסרה אותו ללקוחות בישראל.
פיני פיטר, מהדמויות הבולטות בתעשייה, העיד ב-2023 בתובענה ייצוגית בבית המשפט המחוזי בתל אביב נגדו ונגד SpotOption, החברה שסיפקה פלטפורמות מסחר למאות אתרים. הוא אישר שהחברה הרוויחה כשהלקוחות הפסידו, ותיאר זאת כמודל העסקי. רשות ניירות הערך האמריקאית (SEC) קיבלה נגד החברה ונגדו פסק דין אזרחי בהיעדר הגנה, שחייב את החברה לשלם 140 מיליון דולר ואותו אישית 87 מיליון דולר. זו אינה הרשעה פלילית. פיטר מעולם לא הודה בעבירה, והוא ערער על פסק הדין.
כמה גדולה הייתה התעשייה?
מספר החברות מעולם לא היה ברור. רשות ניירות ערך עצמה אמרה ב-2016 שאין לה תמונה מלאה, וההערכות שפורסמו נעות בטווח רחב:
איך עבדו מוקדי המכירה?
הלקוח הגיע בדרך כלל דרך מודעה ברשת, הודעת דוא״ל שיווקית או סרטון שהבטיח רווח מהיר. אחרי שהשאיר פרטים, התקשר אליו איש המרה (Conversion), שהמטרה שלו הייתה אחת: הפקדה ראשונה. באחת החברות לא הורשו אנשי המכירות לקבל הפקדה של פחות מ-250 דולר.
מרגע שהכסף נכנס, הלקוח עבר למחלקת השימור (Retention). שם ישבו אנשי המכירות המנוסים, שתפקידם להביא את הכסף הגדול. הם הציגו את עצמם כברוקרים מקצועיים, עם שמות בדויים, תארים מאוקספורד, ניסיון בוול סטריט ומשרד בלונדון. מערכות טלפון אינטרנטיות הציגו ללקוח מספר מקומי בארצו.
השכר שיקף את חשיבות התפקיד. איש המרה סיפר לטיימס אוף ישראל על משכורת בסיס של 7,500 ש״ח ועמלות, ולמגויסת אחת נאמר שבתפקידי שימור אפשר להרוויח 30,000 עד 40,000 ש״ח בחודש. עובד לשעבר סיפר שבחברה שלו הורו לעובדים להשאיר את המצפון בכניסה.
לפי טיימס אוף ישראל, הודעת דוא״ל של BinaryBook הנחתה את אנשי המכירות לפנות לגמלאים, למקבלי קצבאות ולוותיקי צבא. פסק הדין בערעור של לי אלבז מתאר כיצד אנשי השימור של יוקום השתמשו בשמות בדויים ושיקרו על השכלתם, על ניסיונם, על מקום הימצאם, על התגמול שלהם ועל ביצועי ההשקעות, כדי לקבל עוד הפקדות ולמנוע משיכות.
הבונוס שנעל את הכסף
הכלי המרכזי לעצירת משיכות היה דווקא מתנה. ללקוח הוצע בונוס על ההפקדה, אבל לפי עובדים לשעבר, עד שלא יסחר בסכום הבונוס 30 עד 40 פעמים, לא יוכל למשוך אף דולר, גם לא מהכסף שלו עצמו.
מי שעמד בתנאים נתקל בתירוצים אחרים: בקשות חוזרות למסמכים, עיכובים ארוכים, ולפעמים חשבון מוקפא וטלפון שאיש לא עונה בו. עובדים לשעבר ומפתח תוכנה סיפרו לטיימס אוף ישראל על דלתות אחוריות בפלטפורמות, שאפשרו לשנות עסקאות כשהלקוח הרוויח יותר מדי. איש פנים שהתראיין לערוץ 2 אמר ש-96% מהלקוחות מפסידים את כל כספם.
החברות חששו בעיקר מביטול עסקה בכרטיס אשראי (Chargeback), שמושך את תשומת הלב של חברות האשראי. בכרטיס הן גבו בדרך כלל הפקדות ראשונות קטנות, ואת הסכומים הגדולים ביקשו בהעברה בנקאית, שקשה הרבה יותר לבטל.
מי היו הקורבנות?
הקורבנות חיו בעיקר מחוץ לישראל, ורגולטורים בארה״ב, בקנדה ובאוסטרליה פרסמו אזהרות שנקבו בשמות של חברות ישראליות. רשות ניירות הערך הצרפתית (AMF) קיבלה ב-2014 יותר מ-4,500 תלונות על הונאות פורקס ואופציות בינאריות, 37% מכל התלונות על הונאות ניירות ערך שהגיעו אליה. לפי דיווח בעיתונות הצרפתית שטיימס אוף ישראל ציטט, רוב ההונאות האלה נוהלו מישראל.
בדיון על גזר הדין של אלבז תיאר השופט קורבנות שאיבדו את חסכונות חייהם, את בתיהם ואת נישואיהם. אחד מהם, בן 67, הפסיד 304,000 דולר, כל החיסכון שלו.
בישראל הנפגעים כמעט לא נראו. רשות ניירות ערך אמרה שאין לה סמכות לטפל בהונאת לקוחות זרים, ומשטרת ישראל הודיעה לנפגעים מחו״ל שאינה יכולה לטפל בתלונות בטלפון או בדוא״ל, ושעליהם לטוס לישראל.
איך נחשפה ההונאה ואיך נאסרה?
ב-23 במרץ 2016 פרסמה סימונה ויינגלס בטיימס אוף ישראל את התחקיר "הזאבים של תל אביב". העיתון פרסם בהמשך עשרות כתבות, וגם יו״ר הסוכנות היהודית דאז, נתן שרנסקי, קרא לסגור את התעשייה.
האיסור של רשות ניירות ערך מאותו חודש חל רק על לקוחות ישראלים. זירה שפנתה רק לחו״ל לא נזקקה לרישיון, ורוב התעשייה המשיכה כרגיל.
הפתרון הגיע בחקיקה. הצעת חוק מטעם שר האוצר, שנוסחה ברשות ניירות ערך בראשות פרופ׳ שמואל האוזר, עברה קריאה ראשונה ב-26 ביוני 2017. ועדת הרפורמות בראשות ח״כ רחל עזריה (כולנו) הכינה אותה לקריאה שנייה ושלישית, וב-23 באוקטובר 2017 אישרה אותה מליאת הכנסת פה אחד.
תיקון מס׳ 66 לחוק ניירות ערך אוסר להציע אופציות בינאריות בזירת מסחר, ואוסר לנהל מישראל זירה שמשרתת רק לקוחות בחו״ל ומציעה אותן. החוק מגדיר ניהול באופן רחב: החלטות אסטרטגיות, הפעלת המערכת הממוחשבת, תמחור, סליקה והפעלת מוקדי שירות ושיווק, גם דרך נותן שירותים. הפרה היא עבירה פלילית, והצעת מסחר באופציות בינאריות הוגדרה גם כעבירת מקור לפי חוק איסור הלבנת הון. לפי טיימס אוף ישראל, העונש הוא עד שנתיים מאסר.
החוק נכנס לתוקף שלושה חודשים אחרי פרסומו, בסוף ינואר 2018. יוסי הרצוג, מבעלי יוקום, היה בין יוזמי העתירה לבית המשפט העליון נגד החוק, והבקשה לצו ביניים נדחתה. פרצה אחת נשארה: הנוסח המקורי כלל גם חברות פורקס ו-CFD שפועלות מישראל בלי רישיון, אבל בסופו של דבר צומצם לאופציות בינאריות בלבד.
ציר הזמן
| מתי | מה קרה |
|---|---|
| 2008 בערך | חברות אופציות בינאריות מתחילות לפעול מישראל מול לקוחות בחו״ל |
| מאי 2015 | נכנס לתוקף רישוי של זירות מסחר שפונות ללקוחות בישראל |
| מרץ 2016 | רשות ניירות ערך אוסרת להציע אופציות בינאריות לישראלים. טיימס אוף ישראל מפרסם את התחקיר "הזאבים של תל אביב" |
| 23 באוקטובר 2017 | הכנסת מאשרת פה אחד את תיקון מס׳ 66 לחוק ניירות ערך |
| סוף ינואר 2018 | האיסור נכנס לתוקף. בית המשפט העליון דוחה בקשה לצו ביניים נגד החוק |
| דצמבר 2019 | אלבז נידונה בארה״ב ל-22 שנות מאסר |
| נובמבר 2022 | בית המשפט לערעורים מאשר את ההרשעה ואת העונש, ומחזיר את צו הפיצוי לחישוב מחדש |
| יוני 2023 | ישראל מסגירה לארה״ב שלושה עובדים לשעבר של יוקום |
מה קרה ללי אלבז?
מי שהעמידה את אנשי התעשייה לדין הייתה בעיקר ארה״ב. ב-14 בספטמבר 2017 עצר ה-FBI את לי אלבז, מנכ״לית לשעבר של יוקום (Yukom Communications), כשנחתה בניו יורק לחופשה. יוקום, שמשרדיה היו בקיסריה, טיפלה בשימור הלקוחות של האתרים BinaryBook ו-BigOption. מול המשקיעים הציגה אלבז את עצמה בשם לנה גרין.
ב-7 באוגוסט 2019 הרשיע אותה חבר מושבעים במרילנד בקשירת קשר להונאה באמצעים אלקטרוניים ובשלוש עבירות של הונאה כזו (Wire Fraud). ב-19 בדצמבר 2019 גזר עליה השופט הפדרלי תיאודור צ׳ואנג 22 שנות מאסר, שלוש שנות פיקוח אחרי השחרור ופיצוי לקורבנות בסך 28 מיליון דולר. התביעה ביקשה כמעט 34 שנים. לפי פסק הדין בערעור, ההונאה גלגלה הפקדות של יותר מ-100 מיליון דולר.
בנובמבר 2022 אישר בית המשפט הפדרלי לערעורים של המעגל הרביעי את ההרשעה ואת עונש המאסר. הוא קבע שאף שהפעילות נוהלה מישראל, ההעמדה לדין בארה״ב הייתה כדין, כי ההונאה עברה דרך שיחות והודעות דוא״ל לקורבנות במרילנד. צו הפיצוי בוטל והוחזר לחישוב מחדש, כי נכללו בו קורבנות זרים בלי זיקה לארה״ב. באוקטובר 2023 דחה בית המשפט העליון האמריקאי את בקשתה לדון בעניינה.
אלבז הייתה הראשונה מבין 21 נאשמים בפרשת יוקום שעמדה לדין. חמישה עובדים לשעבר הודו באשמה, וארבעה מהם העידו נגדה. בינואר 2023 עצרה משטרת ישראל שישה עובדים לשעבר לבקשת ארה״ב, וביוני 2023 הסגירה ישראל שלושה מהם. הבעלים, יוסי הרצוג ויעקב כהן, הואשמו בארה״ב, ולפי דיווח מינואר 2023 טרם נעצרו.
בישראל התמונה שונה. כתב האישום הראשון של הפרקליטות נגד מפעילי אופציות בינאריות הוגש רק בדצמבר 2018, והוא עסק בכספים של כ-600 משקיעים ישראלים, לא בקורבנות מחו״ל.
לאן נעלמה התעשייה? פורקס, CFD וקריפטו
האיסור לא העלים את האנשים. כבר בדצמבר 2017 דיווח טיימס אוף ישראל שעובדים לשעבר עוברים למוקדי מכירה בקפריסין, בקייב, בגאורגיה ובבלגרד, ושבחלק ממודעות הדרושים בישראל צוין שניסיון באופציות בינאריות הוא יתרון. האוזר אמר באותה תקופה שהרשות רוצה לוודא שעולם המטבעות הדיגיטליים לא יהפוך למוטציה של תעשיית האופציות הבינאריות.
גם אירופה סגרה את הדלת. ב-2018 אסרה הרשות האירופית לניירות ערך ולשווקים (ESMA) לשווק אופציות בינאריות למשקיעים קמעונאיים, והגבילה את המסחר בחוזי הפרשים. לפי בדיקות של רגולטורים שהיא ציטטה, 74% עד 89% מחשבונות ה-CFD של משקיעים פרטיים מפסידים כסף.
השיטה עצמה שרדה. באפריל 2020 נעצרו בסרביה ובבולגריה, במבצע משותף עם גרמניה ואוסטריה, תשעה חשודים בהונאה של יותר מ-100 מיליון דולר, דרך אתרים שהתחילו באופציות בינאריות ועברו ל-CFD, לפורקס ולקריפטו. ביוני 2021 תיארה יורופול הונאה נוספת שאורגנה, לדבריה, בעיקר בידי אזרחים ישראלים, עם מוקדים בבולגריה ובצפון מקדוניה, נזק מוערך של 30 מיליון אירו ותוכנה שהציגה רווחים מזויפים.
בספטמבר 2023 עצרה יחידת הסייבר של להב 433, בשיתוף תובעים מבוואריה, שישה חשודים באספקת תשתית למאות משרדי פורקס בעולם, שהונו משקיעים בעשרות מיליוני אירו. מדובר בחשדות בלבד.
הגל השני: חברות שמבטיחות להחזיר את הכסף
מי שכבר הפסיד הפך ליעד חדש. חברות להשבת כספים הבטיחו לקורבנות לחלץ את הכסף מהחברות שלקחו אותו, תמורת תשלום מראש ואחוז מהסכום שיוחזר.
המקרה של Wealth Recovery International ממחיש את הבעיה. הבעלים שלה, אוסטין סמית, עבד קודם כאיש מכירות ב-BinaryBook וב-BigOption, ובמרץ 2019 הודה בארה״ב בקשירת קשר להונאה. לפי טיימס אוף ישראל, הוא גבה 125,000 דולר בעמלות מלקוח שהוא עצמו הונה בעבר, בלי לספר לו על כך. המשרד הישראלי של החברה נסגר ביוני 2019.
התופעה לא נעלמה. בדוח הפשיעה המקוונת של ה-FBI לשנת 2025 נרשמו 10,516 תלונות על הונאות השבה, עם הפסדים של 1.4 מיליארד דולר, כולל הפסדים מההונאה המקורית שהובילה לפנייה.
הכלים השתנו, אבל הדפוס נשאר: מישהו מתקשר, מבטיח רווח, מבקש הפקדה קטנה ואחר כך גדולה, ומערים קשיים כשמבקשים למשוך. הוא חוזר היום בהונאת שחיטת החזירים, שבה הקשר נבנה דרך רומן מזויף. על הונאת קריפטו גדולה אחרת תוכלו לקרוא בכתבה על וואן קוין. את הטריקים הפסיכולוגיים שמאחורי הונאות כאלה, כמו דחיפות וסמכות, אנחנו מלמדים בקורס מניעת הונאות של TechLight.
קראו גם: הונאות השקעה ברשתות החברתיות היום, ואיך בודקים רישיון.