דיפ פייק הוא סרטון, תמונה או הקלטת קול שנוצרו או שונו בבינה מלאכותית כך שייראו אמיתיים. שכפול קול הוא אותו רעיון בשמע בלבד: תוכנה לומדת איך נשמע אדם מסוים, ואז מפיקה משפטים שהוא מעולם לא אמר. התוצאה יכולה להיות מועמד בבחירות שאומר דברים שלא אמר, נציג בנק שמדבר בדיוק כמו פקיד אמיתי, או ילד שמתקשר בקול בוכה ומבקש כסף.

החדשות הטובות הן שכדי להתגונן אתם לא צריכים לדעת לזהות את הזיוף בעין. הכלל פשוט וקבוע: אל תפעלו לפי מה שראיתם או שמעתם, אלא אמתו אותו קודם דרך ערוץ שני ובלתי תלוי. במדריך הזה נסביר איך עושים את זה בשיחה, בהקלטה, בהודעה ובתוכן של תקופת הבחירות, ומה עושים אם כבר נפלתם.

למה כבר אי אפשר לסמוך רק על העיניים והאוזניים

במשך שנים לימדו אותנו לחפש סימנים לזיוף: הבהוב לא טבעי, תנועת שפתיים שלא מסתנכרנת עם הקול, או צליל מתכתי בהקלטה. העצה הזאת כבר לא אמינה. הכלים משתפרים מהר, והזיופים הטובים נראים ונשמעים תקינים לגמרי. מערך הסייבר הלאומי מציין שבינה מלאכותית יוצרת מאפשרת לתוקפים לנסח הודעות אמינות ומותאמות אישית, שקשה יותר לזהות, ואותה מגמה חלה גם על סרטונים ועל הקלטות.

לכן חיפוש פגם בתמונה הוא בדיקה חלשה, שמעניקה ביטחון מדומה. מה שלא השתנה הוא ההקשר. כמעט כל הונאה שמבוססת על זיוף מגיעה עם אותה מעטפת: פנייה שלא יזמתם, לחץ של זמן, בקשה לשמור סוד ודרישה לכסף או לפרטים. על המעטפת הזאת אפשר לעבוד, גם כשהקול או הפרצוף מושלמים.

הזיוף גם לא צריך להיות משוכלל כדי לעבוד. מערך הסייבר מדווח שבשנת 2025 התקבלו במוקד 119 כ-26,500 דיווחים על אירועי סייבר, עלייה של 55% לעומת 2024, ושפישינג היה סוג האירוע הנפוץ ביותר. הודעה קצרה או שיחה אחת מספיקות כדי לגרום לאדם לפעול מתוך בהלה.

הכלל שמכריע: אימות דרך ערוץ שני

ערוץ שני פירושו כל דרך ליצור קשר שאתם בחרתם בעצמכם, ולא זו שהגיעה אליכם. אם קיבלתם שיחה, הודעה או סרטון שמבקשים מכם לפעול, עצרו ובדקו את אותו דבר במקום אחר ועצמאי:

  • חזרו ליוזמה. נתקו את השיחה, או התעלמו מהקישור שבהודעה, והגיעו בעצמכם אל האדם או הגוף: חייגו למספר ששמור אצלכם מראש, הקלידו את כתובת האתר הרשמי או פתחו את האפליקציה.
  • אל תשתמשו בפרטים שהם נתנו. מספר טלפון, קישור או כתובת שהגיעו בהודעה עלולים להוביל בחזרה לנוכל, גם אם הם נראים רשמיים.
  • בדקו מול אדם שני. בשיחה שנשמעת כמו בן משפחה, אמתו איתו ישירות או דרך קרוב אחר. בתוכן ציבורי, בדקו אם הוא מופיע גם בערוץ הרשמי ובכלי תקשורת מוכרים.
  • תנו לזמן לעבוד לטובתכם. הונאה חיה על דחיפות. דקה של בדיקה כמעט תמיד חושפת אותה, ולכן בקשה להחליט מיד היא עצמה סימן אזהרה.

זה אותו היגיון שבנק ישראל ומערך הסייבר חוזרים עליו שוב ושוב בהקשר של שיחות והודעות מתחזות: לא מגיבים לפנייה שהגיעה אליכם, אלא יוצרים קשר בעצמכם בערוץ רשמי.

שיחה או הודעה קולית שנשמעת כמו בן משפחה

אחד התסריטים המדאיגים ביותר הוא שיחה בקול של אדם אהוב. הרשות להגנת הצרכן בארצות הברית (FTC) מתארת את התבנית: הנוכל משיג קטע קול קצר של אדם, לעיתים מתוך סרטון או הודעה שפורסמו ברשת, משכפל את הקול, ואז מתקשר לבן משפחה בטענה שהוא במצוקה וזקוק לכסף מיד. יש גרסאות של תאונה, מעצר או אפילו חטיפה מדומה, ולרוב מתלווים אליהן בכי ורעשי רקע שמקשים לחשוב בבהירות.

העצה של ה-FTC פשוטה: אל תסמכו על הקול. אמתו את הסיפור עם האדם עצמו, דרך מספר טלפון שאתם כבר מכירים, ואם אי אפשר להשיג אותו, נסו דרך בן משפחה או חבר. היזהרו במיוחד מבקשה לשלם בדרכים שקשה לבטל: העברה בנקאית, מטבעות קריפטו או שוברי מתנה שאת מספריהם מבקשים שתקריאו. אלו, לפי ה-FTC, סימנים מובהקים להונאה. את אותה תבנית, בהודעת וואטסאפ ממספר חדש בשם בן משפחה במצוקה, אפשר לתרגל בסימולציית ההונאות.

הגנה פשוטה נוספת היא מילת קוד משפחתית. ה-FBI האמריקאי ממליץ לקבוע מראש עם המשפחה מילה או משפט סודי שרק המשפחה מכירה, לאימות זהות. בשיחה דחופה ומפחידה מבקשים את מילת הקוד, ומי שמשתמש בקול משובט לא יידע אותה. זו הגנה שלא עולה כסף ואפשר להטמיע אותה בשיחה אחת סביב השולחן.

קול שנשמע כמו הבנק, חברת האשראי או רשות

אותה טכניקה משמשת גם בהונאות כספיות. מתקשר בקול שנשמע כמו פקיד בנק, נציג חברת אשראי או שוטר, מספר על פעילות חשודה בחשבון, ומבקש שתמסרו קוד שקיבלתם במסרון, תאשרו פעולה או תעבירו כסף לחשבון אחר. הקול המשוכלל נועד לשדר אמינות, אבל הכלל לא משתנה.

בנק ישראל והפיקוח על הבנקים כותבים במפורש: הבנקים, חברות כרטיסי האשראי ובנק ישראל לא יפנו אליכם בבקשה למסור פרטים חסויים, כולל קוד שנשלח אליכם במסרון, וגם המשטרה לא תבקש בטלפון פרטים פיננסיים. לכן קול שמבקש מכם קוד או העברת כסף, משכנע ככל שיהיה, הוא סימן לנתק ולהתקשר בעצמכם למוקד הבנק, למספר מהאתר הרשמי או מגב הכרטיס. על זיהוי שיחות כאלה בהרחבה כתבנו במדריך על שיחה שמבקשת קוד או כסף בשם הבנק או המשטרה. הטלפון עצמו עשוי לסמן שיחה כזו באזהרה על הונאה, וכך בודקים מה עומד מאחורי האזהרה.

סרטונים והקלטות בתקופת הבחירות

לקראת הבחירות לכנסת ה-26, שנקבעו ל-27 באוקטובר 2026, הזיופים הופכים לכלי של השפעה פוליטית: סרטון שבו מועמד אומר דברים שלא אמר, הקלטה מזויפת כביכול הודלפה, או פרסום שמיוחס לגוף רשמי. כאן נכנסת לתמונה הגנה שכדאי להכיר.

ביולי 2026 קבע יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית, המשנה לנשיא בית המשפט העליון השופט נעם סולברג, כללים לסימון תעמולת בחירות שנוצרה או נערכה בבינה מלאכותית. הכללים נשענים על סעיף 2א2 לחוק הבחירות (דרכי תעמולה), התשי״ט-1959, שמכנה תוכן כזה "נחזות עמוקה" ומטיל חובת גילוי כשהתעמולה כוללת דמות, מקום, אירוע, מסמך או חפץ שנראים כאילו תועדו במקור אף שלא תועדו כך. ההסדר נקבע כהוראת שעה, בתוקף עד שנה אחרי הבחירות.

בפועל המשמעות עבורכם כבוחרים היא סימן ברור שאפשר לחפש:

  • בסרטון צריכה להופיע הודעת גילוי לכל אורכו, על רקע חלק ובמיקום בולט בעל ניגודיות גבוהה, בגודל של 5% לפחות מגובה התוכן, בגופן קריא ובשפת התוכן.
  • בתוכן קולי בלבד צריכה להישמע הודעת גילוי בתחילת ההקלטה ובסופה, בבירור ובעוצמה דומה לשאר התוכן.
  • החובה חלה על מי שמפרסם תעמולה, ופרסום תוכן כזה בלי גילוי כנדרש עלול להיחשב להפרה של החוק.

לכן, אם מגיע אליכם סרטון מרעיש של מועמד, בלי שום סימון כזה, ובמיוחד כזה שמנסה להבהיל או להכעיס ולהניע אתכם לשתף מיד, התייחסו אליו בחשד. בדקו אם אותו תוכן מופיע בערוץ הרשמי של המועמד או המפלגה ובכלי תקשורת מוכרים, ולא רק בחשבון בודד שהפיץ אותו. אל תשתפו לפני שבדקתם: שיתוף הוא מה שהופך זיוף בודד למערכה.

איך בודקים תוכן חשוד, שלב אחר שלב

אותה בדיקה עובדת לסרטון, להקלטה ולהודעה:

  1. מי שלח ולמה עכשיו. שאלו את עצמכם מי מרוויח מכך שתאמינו לתוכן ותפעלו מיד. דחיפות וסודיות הן דגל אדום.
  2. אל תפעלו מהתוכן עצמו. אל תחייגו למספר שבהודעה ואל תלחצו על הקישור שבה. צאו אל המקור בעצמכם.
  3. אמתו בערוץ שני. חייגו לאדם או לגוף למספר מוכר, היכנסו לאתר הרשמי, או בדקו מול בן משפחה אחר.
  4. בתוכן ציבורי, חפשו אישור עצמאי. ראו אם הוא מופיע בערוץ הרשמי ובכלי תקשורת מוכרים, ובתעמולה, אם יש הודעת גילוי של בינה מלאכותית.
  5. אל תשתפו עד שבדקתם. שיתוף מהיר מפיץ את ההונאה. עדיף לאחר בדקות מאשר להעביר זיוף הלאה.
מה אתם רואים או שומעיםלמה זה חשודמה עושים
לחץ לפעול מיד ובסוד, בלי לספר לאישלחץ זמן נועד לנטרל בדיקהעוצרים, מתייעצים, מאמתים לפני כל פעולה
בקשה לכסף במזומן, בהעברה, בקריפטו או בשובריםכסף כזה כמעט בלתי אפשרי להחזירלא מעבירים. מאמתים עם האדם עצמו
שיחה או הקלטה שנשמעת כמו בן משפחה או כמו הבנקקול אפשר לשכפל מקטע קצרמנתקים ומתקשרים חזרה למספר מוכר
סרטון מרעיש של מועמד, שמופיע רק במקור אחדזיוף נפוץ בתקופת בחירותבודקים בערוץ הרשמי ובחדשות לפני שיתוף
תוכן תעמולה שנוצר בבינה מלאכותית בלי הודעת גילויהכללים מחייבים סימון ברורלא משתפים, מדווחים לפלטפורמה ולוועדה

לאן מדווחים

הדיווח תלוי במה שקרה, ולכן כדאי להכיר כמה כתובות:

  • הודעה, קישור או שיחה חשודים. דווחו למערך הסייבר הלאומי בחיוג 119, בחינם ובכל שעה. המוקד מטפל גם בפישינג ובפריצה לחשבונות, ואפשר להתייעץ איתו.
  • ירד כסף או מסרתם פרטי כרטיס או חשבון. התקשרו מיד למוקד ההונאות של הבנק או של חברת האשראי, שחייב לתת מענה אנושי בכל שעה. אחר כך הגישו תלונה במשטרה, בתחנה או בטופס המקוון.
  • מישהו בדרך לאסוף כסף או כרטיס, או שקיבלתם איום. התקשרו למשטרה ב-100.
  • תוכן תעמולה חשוד. דווחו עליו בפלטפורמה שבה הופיע ולוועדת הבחירות המרכזית, ואל תשתפו אותו. קיימים גם מיזמים אזרחיים לדיווח על תעמולה מזויפת וחשבונות פיקטיביים, בהובלת גופים כמו המכון הישראלי לדמוקרטיה ואיגוד האינטרנט הישראלי, שמעבירים פניות לגורמים המתאימים.

קראו גם: בקשת קוד בוואטסאפ, הודעת פישינג מהבנק, מכביש 6 או מהדואר, ופרסומת השקעה עם פנים או קול של ידוען.

שיטות נוספות מוסברות במדור ההונאות. ל-TechLight יש גם קורס מניעת הונאות, לצד מדריכים וכלים חינמיים, שעוזרים לזהות הונאות בעברית פשוטה.