דירוג אשראי מעריך עד כמה סביר שתחזירו הלוואה או תשלמו חיוב של כרטיס אשראי בזמן. בנקים, חברות כרטיסי אשראי וגופים חוץ-בנקאיים משתמשים בו כדי להחליט אם לאשר לכם הלוואה, משכנתא או מסגרת אשראי, באיזו ריבית ובאילו תנאים.

בישראל הדירוג נשען על מערכת נתוני האשראי של בנק ישראל, שפועלת מכוח חוק נתוני אשראי מ-2016. בנק ישראל אוסף את המידע ומאפשר לכם לראות אותו בחינם, אבל הוא לא מחשב את הציון. את זה עושות לשכות האשראי, כל אחת לפי מודל משלה.

מה זה דירוג אשראי ועל מה הוא מבוסס?

החוק מגדיר דירוג אשראי כהערכת הסיכוי שלקוח יעמוד בפירעון התשלומים שהתחייב להם. בפועל זה מספר. לשכת האשראי בונה מודל סטטיסטי על בסיס נתונים אנונימיים מ-3 השנים האחרונות (החוק מתיר לה גישה לנתונים כאלה מ-5 שנים), בודקת אילו נתונים מנבאים כשל בתשלום, ואז מציבה בנוסחה את הנתונים שלכם.

לפי בנק ישראל, המודל בוחן בין השאר ארבעה דברים: האם החזרתם הלוואות בזמן או פיגרתם, האם עמדתם במסגרת האשראי או חרגתם ממנה, האם צ׳קים שלכם כובדו או חזרו, והאם נפתחו נגדכם הליכי פשיטת רגל או חדלות פירעון. גובה ההכנסה וסך הנכסים שלכם לא נכנסים לחישוב.

החוק גם אוסר על לשכות האשראי לכלול במודל מין, גיל, נטייה מינית, גזע, דת, ארץ מוצא, לאום, מקום מגורים, מצב משפחתי או מצב בריאותי.

לפי בנק ישראל, בין שורשי המשבר הפיננסי העולמי של 2008 היה מתן משכנתאות בהיקפים גדולים ללווים בעלי כושר החזר נמוך, בעיקר בארה״ב.

מי מחשב את הציון, ומה נחשב דירוג טוב?

המערכת נולדה מהמלצות ועדת דורפמן, שהוקמה ב-2014 וציינה בדוח הסופי שלה כי 94% מהפעילות הבנקאית בישראל מרוכזת בחמש קבוצות בנקאיות. החוק פתח את המידע לכל נותני האשראי, וקבע שייאסף גם מידע חיובי, כמו הלוואות שנלקחו ונפרעו.

לפי רשימת המשתתפים באתר מערכת נתוני האשראי, נכון לאוקטובר 2026 פועלות שתי לשכות אשראי בעלות רישיון, ולכל אחת סולם משלה:

  • קופאס בי די אי מחשבת את דירוג FICO BDI, בסולם של 300 עד 850. בפועל ניתנים כיום ציונים שבין 350 ל-782.
  • ל.א.י. לשכת אשראי לישראל, לשכת האשראי של דן אנד ברדסטריט (D&B), מחשבת דירוג בסולם של 0 עד 1000. זה הציון שמוצג באפליקציית קפטן קרדיט.

מבקר המדינה ריכז בדוח מינואר 2024 את ההגדרות שהלשכות פרסמו באתרים שלהן, בלי לנקוב בשמותיהן:

הגדרהסולם 0 עד 1000סולם שמתחיל ב-300
מצוין (בסולם השני: טוב מאוד עד מצוין)851-1000720 ומעלה
טוב731-850660-719
סביר561-730640-659
נמוך321-560580-639
נמוך מאוד0-320300-579

כפי שהזהיר המבקר, ציון 700 נחשב "סביר" בלשכה אחת, ובשנייה הוא "טוב". ההגדרות גם משתנות: קופאס בי די אי כותבת כיום באתר שלה ש-640 ומעלה הוא ציון טוב, ולפי בנק ישראל, אחת הלשכות השיקה מודל דירוג חדש בתחילת 2026. לכן ציון שמוצג בלי שם הלשכה לא אומר הרבה.

לפי בנק ישראל, כ-80% מאוכלוסיית המאגר מדורגים בדירוג טוב עד מצוין, כ-10% בדירוג סביר וכ-10% בדירוג נמוך עד נמוך מאוד (ממוצע של שתי הלשכות, ספטמבר 2025). מי שאין עליו מספיק נתונים, למשל בגלל היסטוריית אשראי דלה, לא מקבל ציון בכלל. לפי מבקר המדינה, כך היה בכ-10% מאוכלוסיית המאגר בשנים 2019-2022, וב-3.2% ממבקשי האשראי בפועל ב-2022.

מה שנחשב טוב תלוי גם במלווה. לפי קופאס בי די אי, מלווה אחד עשוי להציע את הריבית הנמוכה ביותר לדירוגים מעל 730, ואחר רק מעל 760.

איך בודקים את נתוני האשראי שלכם בחינם?

בנק ישראל מציע שתי דרכים חינמיות לראות את הנתונים שנאספו עליכם, שתיהן בלי ציון:

  • הדוח הדיגיטלי: באזור האישי באתר מערכת נתוני האשראי, בכל עת וכמה פעמים שתרצו. רוב הנתונים מתעדכנים פעם בחודש. אי אפשר להוריד ממנו קובץ.
  • דוח ריכוז נתונים: הדוח הרשמי, כקובץ PDF או בדואר, בחינם פעם בשנה קלנדרית. הוא מפרט את ההתחייבויות שלכם ואת פירעונן, הליכי גבייה נגדכם ואת הגופים שקיבלו עליכם מידע.

לפי בנק ישראל, עיון בנתונים שלכם לא משפיע על הדירוג ולא נרשם כאירוע שיכול לפגוע בו. כך מזמינים את הדוח הרשמי:

  1. היכנסו לאזור האישי באתר מערכת נתוני האשראי של בנק ישראל באמצעות מערכת ההזדהות הלאומית, או התקשרו למוקד בטלפון 6194*.
  2. בחרו טווח: מידע מ-3, מ-5 או מ-10 השנים האחרונות.
  3. בחרו שפה: עברית או ערבית.
  4. עברו על כל שורה. חפשו הלוואה, מסגרת או כרטיס שאתם לא מכירים, וסכומים שלא תואמים את מה שאתם יודעים.

את הציון עצמו מקבלים מלשכת אשראי, או מתוך דוח האשראי שמלווה הוציא עליכם. שתי הלשכות מציינות שהדוח השנתי החינמי ניתן רק בפנייה ישירה לבנק ישראל, ולא דרכן.

איפהמה מקבליםכמה זה עולה
הדוח הדיגיטלי של בנק ישראלהנתונים שלכם, בלי ציוןחינם, בכל עת
דוח ריכוז נתונים מבנק ישראלדוח רשמי, בלי ציוןחינם פעם בשנה קלנדרית. דוח נוסף ב-2026: 36 ש״ח באופן מקוון, 48 ש״ח בדואר
קופאס בי די אידוח ריכוז נתונים עם ניתוח ודירוג FICO BDI67.6 ש״ח בדוא״ל, 94.6 ש״ח בדואר רשום, כולל אגרה של 3.6 ש״ח לבנק ישראל שלא נגבית על הדוח הראשון בשנה
ל.א.י. (דן אנד ברדסטריט)ציון באפליקציית קפטן קרדיט, או דוח באתר הלשכההציון באפליקציה בחינם, על בסיס הדוח הראשון שלכם בשנה. באתר: דוח ריכוז נתונים 49 ש״ח, דוח דירוג 69 ש״ח

אם פרטים אישיים שלכם דלפו, למשל אחרי הודעת פישינג שנראתה כאילו נשלחה מהבנק, הדוח הדיגיטלי יעזור לכם לוודא שלא נפתחה על שמכם התחייבות שאתם לא מכירים.

מה מוריד את דירוג האשראי?

לפי בנק ישראל, לנתונים שליליים יש השפעה גדולה יותר מאשר לנתונים חיוביים, ואפילו איחורים בודדים בתשלום פוגעים בדירוג. אלה הגורמים העיקריים:

  • פיגור בהחזר הלוואה או בתשלום של כרטיס אשראי. פיגור מדווח למאגר רק כשמתקיימים שלושה תנאים: עברו 30 יום לפחות, הסכום שבפיגור גבוה מ-200 ש״ח ונמסרה לכם הודעה על הפיגור. באשראי שניתן אגב מכירה או שירות, התנאים הם 60 יום ו-500 ש״ח.
  • חריגה ממסגרת האשראי בחשבון או בכרטיס.
  • צ׳קים שחזרו, ובמקרים חמורים הגבלת החשבון. בנק ישראל מעביר למאגר גם נתונים על לקוחות מוגבלים.
  • הליכי גבייה של חובות שלא שולמו, פשיטת רגל או חדלות פירעון.
  • בקשות רבות לאשראי בזמן קצר. לפי קופאס בי די אי, הן עלולות לאותת שמצבכם הכלכלי הורע.

לדוגמה, חוב של 180 ש״ח בכרטיס אשראי לא ידווח כפיגור, גם אחרי 45 יום והודעה, כי הוא נמוך מ-200 ש״ח.

חשבון החשמל לא נכנס לחישוב. תחילת הדיווח של חברת החשמל למאגר נדחתה בצו לאפריל 2027, ותיקון מס׳ 6 לחוק מוחק את חברת החשמל מרשימת הגופים שמדווחים למאגר החל מ-26 בינואר 2027, עוד לפני המועד הזה.

הקלות בזמן מלחמה

בתקופות חירום הורה הממונה על שיתוף בנתוני אשראי לנותני האשראי שמדווחים למאגר לדווח על פיגור רק אחרי 60 יום, במקום 30, בחודשי הדיווח אוקטובר 2023 עד דצמבר 2024 (חרבות ברזל), יוני עד דצמבר 2025 (עם כלביא) ומרץ עד אוקטובר 2026 (שאגת הארי). שאר התנאים לא השתנו, והממונה רשאי להאריך את ההוראה.

לפי בנק ישראל, הקלות במסגרת מתווה הסיוע ככלל לא אמורות להיחשב אינדיקציה שלילית, וההערכה היא שלא ישפיעו ישירות על הדירוג, או ישפיעו מעט. אם במסגרת הקלה הוקפאה ספירת ימי הפיגור, ימי ההקפאה לא נספרים. מאוקטובר 2023 סומנו בנפרד נתונים שליליים שדווחו על רקע מלחמת חרבות ברזל, והסימון הופסק החל מהדיווח על אוגוסט 2026.

האם מינוס בבנק פוגע בדירוג?

מסגרת אשראי בחשבון העו״ש, או בשמה המוכר מינוס, היא אשראי לכל דבר. שימוש במסגרת שהבנק אישר אינו פגם בפני עצמו, אבל בנק ישראל ממליץ להתאים את המסגרות לרמת ההוצאות, להימנע מניצול מרבי שלהן ובעיקר לא לחרוג מהן.

חריגה עולה גם בכסף. לפי כל זכות, הבנק רשאי לכבד על דעת עצמו חריגה קטנה של עד 2,000 ש״ח ללקוח פרטי, אבל הריבית על החריגה גבוהה יותר. חיוב שהבנק לא מכבד חוזר בשל חוסר כיסוי, וצ׳קים שחוזרים עלולים להוביל להגבלת החשבון. אם אתם צופים חריגה, פנו לבנק מראש ובקשו אישור לחיוב הצפוי או מסגרת נוספת.

איך משפרים דירוג אשראי?

אין קיצור דרך, אבל יש כמה צעדים שבנק ישראל ממליץ עליהם:

  • שלמו כל התחייבות בזמן. גם איחור בודד פוגע בדירוג.
  • התאימו את מסגרות האשראי להוצאות שלכם, ואל תנצלו אותן עד הסוף.
  • קחו הלוואה רק כשהיא באמת נחוצה ויש לכם ממה להחזיר אותה.
  • ודאו שהנתונים שלכם במערכת נכונים ומלאים, ואם מצאתם טעות, בקשו לתקן אותה מיד.

נתונים חדשים משפיעים יותר מנתונים ישנים. לכן גם מי שצבר פיגורים בעבר עשוי לראות שיפור אחרי כמה חודשים של תשלומים בזמן. בקופאס בי די אי מוסיפים שהיסטוריית אשראי ארוכה ומסודרת עשויה לתרום לדירוג, ושניצול נמוך של המסגרות מאותת למלווים שאתם יודעים לנהל אשראי.

כדי להתאים מסגרות להוצאות, צריך לדעת כמה נכנס לחשבון בפועל בכל חודש. ההסבר המלא לתלוש המשכורת עוזר להבין איך מגיעים מהברוטו לנטו.

כמה זמן נשמר מידע שלילי?

לפי חוק נתוני אשראי, בנק ישראל שומר כל פריט מידע 10 שנים מהיום שהועבר למאגר. אחרי 3 שנים המידע נשמר לצורכי תיעוד בלבד, ולשכות האשראי מקבלות לצורך דוח אשראי או חיווי רק נתונים שנכללו במאגר ב-3 השנים שלפני הבקשה. כלומר, פיגור מלפני יותר מ-3 שנים כבר לא אמור להופיע בדוח שמלווה מקבל עליכם.

שלוש השנים נספרות מהמועד שבו כל נתון נכנס למאגר. המקורות מדווחים כל חודש, כך שחוב פתוח ממשיך להיכנס למאגר מחדש בכל חודש, כל עוד לא נסגר.

איך מלווים משתמשים בדירוג, ואיך הוא משפיע על הריבית?

הדירוג לא קובע לבדו. לפי בנק ישראל, המלווה משקלל אותו עם נתונים אחרים, וההחלטה הסופית היא שלו. כשחסר למלווה מידע כדי להעריך את הסיכון, הוא מפצה על כך בריבית גבוהה יותר, ולכן גם מי שאין עליו נתונים עלול לקבל תנאים פחות טובים.

טבלה רשמית שמתרגמת ציון לריבית לא מצאנו, לא אצל בנק ישראל ולא אצל הלשכות. מה שכן פורסם הם שלושה ממצאים של בנק ישראל:

  • היסטוריה שלילית: כנקודת אחוז יותר. בהלוואות צרכניות בריבית משתנה שנתנו הבנקים בין מאי 2019 לפברואר 2020, לווים בלי פיגורים או צ׳קים חוזרים בשנה שלפני ההלוואה שילמו בממוצע פריים ועוד 4.74%, ולווים עם היסטוריה כזו פריים ועוד 5.73%. זו השוואה בין קבוצות, לא לפי ציון, והיא לא מנטרלת הבדלים בסכום ובתקופה.
  • המאגר עצמו הוריד ריביות. נותני אשראי חוץ-בנקאיים שהשתמשו בו הורידו את מרווחי הריבית בהלוואות רכב בכ-0.3 נקודות אחוז בממוצע, וביותר מנקודת אחוז בסוף התקופה שנבדקה.
  • באותו בנק, הפער בין הלוואות זולות ליקרות גדול. בספטמבר 2026 הריבית הממוצעת במערכת הבנקאית על הלוואות שקליות לא צמודות למשקי בית הייתה 7.93%. בשניים מהבנקים הגדולים, למשל, רבע ההלוואות הזולות נשאו ריבית ממוצעת של 5.3% ו-5.4%, ורבע היקרות 11.0% ו-13.8%.

לפי בנק ישראל, הריבית תלויה בין השאר ברמת הסיכון של הלווה, בסכום ההלוואה ובתנאיה, כך שהפער לא נובע מהדירוג בלבד. ובכל זאת, הלוואה של 50,000 ש״ח ל-60 חודשים בריבית של 5.3% עולה כ-950 ש״ח בחודש, ובריבית של 11.0% כ-1,087 ש״ח: פער של כ-8,200 ש״ח לאורך ההלוואה.

לפי בנק ישראל, ייתכן שלקוחות רבים יכולים לשפר את הריבית שלהם אם יבקשו הצעות מכמה נותני אשראי. השוו את ההצעות שקיבלתם במחשבון הלוואה, ולמשכנתא במחשבון משכנתא.

מי רשאי לראות את נתוני האשראי שלכם?

  • מלווה שמבקש דוח אשראי: הדוח המלא נמסר רק בהסכמתכם המפורשת. ההסכמה ניתנת לעסקה מסוימת, ותקפה עד סיומה או עד מועד מוקדם יותר שתבחרו. מלווה שהוציא עליכם דוח כדי להתקשר איתכם בעסקה, או שהחמיר את התנאים בעקבות דוח, חייב להודיע לכם מיד ולמסור את פרטי הלשכה.
  • מלווה שמבקש חיווי: חיווי אשראי הוא תשובת כן או לא, שמבוססת בעיקר על נתונים שמעידים באופן מובהק על אי-עמידה בתשלומים. כדי לבקש אותו לא צריך את הסכמתכם, רק להודיע לכם מראש ובמפורש.
  • מעסיקים: אסור להם לבקש מכם נתוני אשראי או דירוג, גם לא בשאלון או בהצהרה בכתב, והאיסור חל גם על המדינה. בית המשפט רשאי לפסוק למי שנפגע פיצוי בלי הוכחת נזק, עד 50,000 ש״ח צמודים למדד, ותביעה של עובד או מועמד לעבודה נדונה בבית הדין לעבודה.

אי-הכללה או הגבלת מסירה: מה ההבדל?

אי-הכללה היא בקשה שבנק ישראל יפסיק לאסוף נתונים עליכם. הבנק מוחק את הפרטים המזהים מהנתונים הקיימים, כך שנמחק הכול, גם המידע החיובי, בלי אפשרות לשחזר, ומלווה שיבקש דוח יראה שאין נתונים בגלל הבקשה. בנק ישראל מדגיש שזה לא כלי לשיפור הדירוג: מי שאין עליו נתונים נחשב "נעלם" בעיני המלווים, ועלול לא לקבל אשראי או לקבל תנאים פחות טובים. תוכלו לחזור בכם, אבל האיסוף מתחיל מחדש בלי ההיסטוריה.

מי שהתקבל עליו נתון שמעיד באופן מובהק על אי-עמידה בתשלומים, כמו תיק בהוצאה לפועל מעל סכום מסוים או הליך חדלות פירעון, לא יכול לבקש אי-הכללה עד שיעברו 3 שנים בלי נתון נוסף כזה, ונתון חדש מבטל מיד בקשה שכבר בוצעה.

הגבלת מסירה היא בקשה שבנק ישראל לא ימסור את הנתונים שלכם לצורך דוח אשראי, למלווה מסוים, לסוג של מלווים או לכולם. הנתונים ממשיכים להיאסף, אפשר לבטל את ההגבלה בכל עת באתר או בטלפון, והבקשה מטופלת תוך יום עסקים. מלווה שיבקש דוח יקבל הודעה שהגבלתם את המסירה.

מצאתם טעות? כך מבקשים תיקון

אפשר לפנות ישירות לגוף שדיווח, או להגיש בקשה לתיקון מידע באזור האישי באתר מערכת נתוני האשראי או במוקד 6194*. בנק ישראל מעביר את הבקשה למקור המידע, וזה חייב לבדוק ולהעביר את תוצאות הבירור תוך 7 ימים. במחלוקת, בנק ישראל רשאי לרשום הערה במאגר או למחוק את הנתון. אם הטעות לא תוקנה, אפשר לפנות לממונה על שיתוף בנתוני אשראי דרך טופס הפניות באתר, אבל סמכותו מוגבלת למהימנות הדיווח ולא למחלוקות עסקיות.

על הציון עצמו מגישים השגה ללשכה שחישבה אותו: בקופאס בי די אי מתחייבים להשיב תוך 30 ימי עסקים, ובלשכת ל.א.י. תוך 30 יום, ובמקרים חריגים עוד 15. אפשר גם לבקש מהמלווה את דוח האשראי שהוציא עליכם, בין אם העסקה נחתמה ובין אם לא. הוא חייב לטפל בבקשה תוך 7 ימי עסקים, והדוח עשוי לכלול את הדירוג.

מה ישתנה ב-2027: תיקון מס׳ 6 לחוק

ביולי 2026 אישרה הכנסת את תיקון מס׳ 6 לחוק נתוני אשראי. רוב ההוראות ייכנסו לתוקף ב-26 בינואר 2027. חלקן, כמו החובה של מלווה להודיע לכם גם על דוח שהוציא כדי לבדוק עסקה קיימת, ייכנסו לתוקף ב-26 ביולי 2027. עד אז חלים הכללים שתוארו כאן. השינויים העיקריים לאנשים פרטיים:

  • שנת המתנה לפני מחיקה. אחרי בקשה לאי-הכללה, הנתונים לא יימסרו למלווים, אבל יישמרו עוד שנה, ומי שיחזור בו בתוך השנה יקבל אותם בחזרה. נגיד בנק ישראל רשאי, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, לדחות את השינוי הזה בעד שנתיים.
  • מלווה לא יבקש מכם דוחות. נותן אשראי לא יוכל לבקש מכם דוח ריכוז נתונים, או דוח אשראי שקיבלתם ממלווה אחר.
  • האיסור יתרחב. מלבד העסקת עובדים, אסור יהיה לבקש נתוני אשראי או דירוג גם לשם עסקה לרכישת מוצרים או שירותים.
  • חיווי לפי השנה האחרונה. חיווי על אדם פרטי יוכל להישען על נתונים שיכולים להעיד על אי-עמידה בתשלומים, ולא רק על נתונים שמעידים על כך באופן מובהק. מנגד, נתון שהועבר למאגר לפני יותר משנה לא ייחשב סימן כזה, אלא אם תיקבע תקופה אחרת.
  • תיקון מידע. המקור המדווח יצטרך לסיים את הבירור ולהעביר את התוצאות תוך 14 ימי עסקים, במקום 7 ימים כיום.

התיקון גם מאפשר להקים מאגר נתוני אשראי על תאגידים, כמו חברות, לפי כללים שנגיד בנק ישראל יקבע. את הכללים הראשונים צריך להביא לאישור ועדת הכלכלה של הכנסת עד 26 בינואר 2029, ואפשר לדחות את המועד בחצי שנה לכל היותר.

בנקים, כרטיסי אשראי, ריבית, מינוס ועמלות הם הנושאים שבהם יעסוק הקורס מבוא למערכת הפיננסית בישראל, שיעלה בקרוב.

קראו גם: כמה הלוואה באמת עולה ואיך מזהים הונאת הלוואות, איך בוחרים מסלולי משכנתא, כמה עולה הריבית על המינוס ואיך יוצאים ממנו, מהי ריבית הפריים ואיך היא משפיעה על ההלוואות שלכם, ואיך בודקים שלא נלקחה הלוואה על שמכם.

המאמר מסביר את החוק כפי שפורסם ברשת במועד הכתיבה, באוקטובר 2026, ואינו ייעוץ משפטי או ייעוץ פיננסי.