חנות מזויפת ברשת נראית כמו חנות אמיתית: תמונות מקצועיות, מבצע מוגבל בזמן ודף תשלום מסודר. אחרי התשלום, המוצר לא מגיע, או שמגיע מוצר זול שלא דומה למה שהוצג. ביד 2 ובפייסבוק מרקטפלייס זה נראה אחרת: מוכר מבקש מקדמה על פריט שלא קיים, או קונה שולח למוכר קישור לדף תשלום מזויף שגונב את פרטי הכרטיס.

את סימני האזהרה אפשר לבדוק בכמה דקות, לפני התשלום. ואם כבר שילמתם, הסדר קובע: תיעוד, הודעת ביטול לחנות ופנייה לחברת האשראי, ואחר כך תלונה במשטרה. כשמשלמים בכרטיס אשראי, חוק שירותי תשלום נותן לכם דרכים לעצור חיוב או לבטל אותו. ואם הופיע חיוב שאתם לא מזהים, כך מבררים אם זו הונאה ומכחישים את העסקה.

ההיקף גדל. לפי דוח מבקר המדינה מיוני 2026, ב-2024 התקבלו ברשות להגנת הצרכן 11,080 תלונות בתחום ההונאה המקוונת, עלייה של כ-86% לעומת 2022.

איך נראית הונאת קניות ברשת?

חנות שמופיעה במודעה ממומנת

מערך הסייבר הלאומי מתאר אתרים פיקטיביים של אופנה, אלקטרוניקה וחבילות נופש, שנראים בדיוק כמו אתרים אמיתיים ומציעים מחיר נמוך בהרבה ממחיר השוק, כדי שתקלידו בהם פרטי אשראי. לפי אזהרה של איגוד האינטרנט הישראלי מנובמבר 2025, חנויות כאלה מופצות ברשתות החברתיות, משתמשות בסיפורי כיסוי כמו "חיסול עקב סגירה", ולרוב אין להן בסיס בישראל: הן שולחות מוצרים נחותים מסין, או לא שולחות דבר.

בנובמבר 2025, למשל, הופץ בפייסבוק פוסט של מי שהציגה את עצמה כעובדת לשעבר בדקטלון, על "פלטפורמה פנימית" שבה אפשר לקבל תיק גב ב-7.99 ש״ח אחרי שאלון קצר. פרופילים מזויפים אישרו את הסיפור בתגובות, ודקטלון הודיעה שאין לפרסומים קשר אליה. מודעות ממומנות מזויפות משמשות גם להונאות השקעה ברשתות החברתיות.

אתר שמתחזה למותג ישראלי

כאן הנוכלים מעתיקים אתר של רשת מוכרת. ביולי 2026 חשפה חברת הסייבר Cyvore אתר "אאוטלט" שהתחזה לרשת דלתא והעתיק כמעט במדויק את האתר המקורי, כולל דף התשלום. הוא הציע מחירי רצפה וקופון מיידי שלא קיים באתר האמיתי, והכתובת שלו הסתיימה ב-.com ולא ב-.co.il. לדלתא אין בכלל אתר אאוטלט, והרשת מסרה שהאתר הרשמי שלה הוא delta.co.il.

בדקנו את שני הדומיינים במאגרי ה-WHOIS: delta.co.il רשום מאז 1996, והדומיין המזויף נרשם באפריל 2026, כ-3 חודשים לפני שנחשף. הודעות על חבילה שמחכה לכם או על דמי משלוח שצריך להסדיר הן הונאת פישינג נפרדת, שאותה הסברנו במדריך להודעות פישינג מהבנק, מכביש 6 או מהדואר. ועל הגרסה בשם דואר ישראל, עם חבילה שתקועה כביכול במכס, כך מזהים את ההונאה ומשלמים מכס נכון.

יד 2 ומרקטפלייס: מקדמה, צילום מסך וקישור לתשלום

כקונים, היזהרו ממוכר שמבקש מקדמה או "דמי רצינות" לפני שראיתם את הפריט: המשטרה מזהירה שבקשה כזו לפני רכישת מוצר ברשת עלולה להיות הונאה. מטא, החברה שמפעילה את פייסבוק, מוסיפה סימני אזהרה: מחיר נמוך בהרבה ממחיר השוק, לחץ להחליט מהר ומידע לא ברור על הפריט.

כשאתם המוכרים, ההונאה מתחילה בפנייה של קונה. לפי אזהרה שפרסם מערך הסייבר במרץ 2023 בעקבות פנייה של יד 2, הקונה המזויף פונה לרוב בוואטסאפ ממספר בינלאומי, נמנע מפגישה בטענה שהוא גר רחוק, ומציע לשלם דרך שירות שילוח או בקישור. לפעמים הוא טוען ששילם יותר מהמחיר ומבקש את ההפרש בחזרה. המשטרה תיארה ב-2022 גרסה נוספת: הקונה שולח צילום מזויף של אישור העברה בנקאית, לוקח את המוצר ונעלם. ובמכירת רכב, כך חוסמים העברת בעלות ומוכרים בלי ליפול בהונאה.

קישור כזה מוביל לדף שמעוצב כמו ביט, פייבוקס, יד 2 או "תשלום מאובטח", ושם מבקשים מספר כרטיס, תוקף ושלוש ספרות, ולפעמים גם קוד שהגיע במסרון, כביכול כדי להעביר לכם את הכסף. לפי בנק הפועלים, הודעות שמתחזות לביט מספרות לרוב על תשלום שממתין לכם או על בעיה בחשבון. מערך הסייבר מסר באוקטובר 2024 שבמהלך השנה טיפל ביותר מ-6,000 קישורים זדוניים בהודעות שהתחזו לגופים פיננסיים, ושרוב ההודעות התחזו לביט.

קונים שמשלמים בביט נתקלים בתרגיל הפוך: מסרון שמתחזה לביט מדווח על תקלה ומבקש להעביר שוב. בנק הפועלים ממליץ לבדוק את סטטוס ההעברה באפליקציה, ואם היא ממתינה, לא להעביר שוב.

איך בודקים אם אתר אמין לפני שמשלמים?

אף סימן לבדו לא מוכיח שאתר אמין, ולכן המרכז הלאומי לסייבר של שווייץ ממליץ לחבר כמה סימנים יחד. לפני שמקלידים פרטי כרטיס באתר שלא הכרתם, בדקו:

  1. את הכתובת. לאתר של מותג מוכר היכנסו מכתובת שאתם מקלידים בעצמכם או מהמועדפים, לא ממודעה. השוו אות אחר אות: לפי מערך הסייבר, אתרים מתחזים משתמשים בדומיין דומה עם שינוי קל, כמו אות נוספת. שימו לב גם לסיומת, למשל .com במקום .co.il. וזכרו שגם התוצאה הראשונה בגוגל יכולה להיות מודעה של אתר מזויף.
  2. מתי נרשם הדומיין. בבדיקת WHOIS רואים את תאריך הרישום: לדומיין ישראלי (.il) באתר איגוד האינטרנט הישראלי, בשדה assigned, ולדומיינים אחרים בשדה Creation Date. לפי המרכז הלאומי לסייבר של שווייץ, רוב הדומיינים שדווחו לו כחשודים ונרשמו פחות מ-3 חודשים קודם לכן התבררו כהונאה. דומיין ותיק אינו הוכחה, כי הוא יכול לעבור לידיים אחרות.
  3. מי העסק. חנות ישראלית שמוכרת ברשת חייבת לפי חוק הגנת הצרכן לגלות לכם את שמה, את מספר הזהות או מספר העוסק שלה ואת כתובתה, ולהציב בדף הראשי קישור בולט לביטול עסקה. הרשות להגנת הצרכן ממליצה לוודא שיש גם טלפון עם מענה אנושי, ואפילו להתקשר לפני הקנייה הראשונה.
  4. מה כותבים עליו. איגוד האינטרנט ממליץ לחפש את שם האתר בגוגל עם המילים "ביקורת" או "הונאה". המרכז השווייצרי מוסיף ששפע של ביקורות עם חמישה כוכבים יכול דווקא להיות סימן אזהרה, וביקורות שליליות מלמדות יותר.
  5. את המחיר. מחיר נמוך בצורה חריגה עלול להעיד על אתר מזויף, לפי מערך הסייבר. בנק ישראל מוסיף סימן מקומי: אתר שמציין שהמחירים בו מיוחדים לישראלים.
  6. את התמונות. חיפוש תמונה הפוך, למשל ב-Google Lens, מראה אם תמונת המוצר מופיעה במקום אחר. כך גילה איגוד האינטרנט ב-2023 שהפריטים של חנות "בוטיק" מזויפת הם מוצרים זולים שנמכרים באמזון וב-AliExpress.
  7. את המנעול. סמל המנעול וכתובת שמתחילה ב-https מעידים רק שהחיבור מוצפן. לפי מערך הסייבר, גם אתר מתחזה יכול להציג אותם.

כדאי גם לחפש את שם האתר באתר המועצה הישראלית לצרכנות, שמפרסמת מדי פעם אזהרות לציבור מפני אתרים מסוימים.

איך משלמים כך שתישאר לכם דרך חזרה

אמצעי התשלום קובע מה תוכלו לעשות אם משהו ישתבש. כשמשלמים בכרטיס אשראי, חוק שירותי תשלום מגן מפני חיובים שלא ביצעתם ומחייב לעצור חיוב על מוצר שלא סופק. העברה שביצעתם בעצמכם, למשל בביט או בהעברה בנקאית לאדם פרטי, אינה שימוש לרעה לפי החוק, ולכן ההגנה מפני חיובים שלא ביצעתם לא חלה עליה.

  • אמצעי שלא חושף את הכרטיס. מערך הסייבר ממליץ על ארנק דיגיטלי, כמו של אפל או גוגל, או על כרטיס שי. בנק ישראל ממליץ על כרטיס נטען שמוגבל בסכום, או על שירות תשלום שמאפשר לקבל החזר. הרשות להגנת הצרכן מזהירה שלא להשאיר באתר פרטי חשבון בנק.
  • התראה על כל חיוב. לפי מערך הסייבר, חברות כרטיסי האשראי מציעות אותה בחינם. לכל הפחות הפעילו התראות על סכומים גבוהים ועל רכישות באינטרנט ובחו״ל, כפי שממליץ בנק ישראל.
  • קריאת המסרון עם הקוד. לפי בנק ישראל, בעסקה מאובטחת מופיעים בהודעה הסכום, המטבע ושם בית העסק. אם ציפיתם לקבל כסף והגיע קוד לאישור תשלום, עצרו.
  • למוכרים. מוסרים את המוצר רק אחרי שהכסף נכנס לחשבון, לא לפי צילום מסך, ומנהלים את השיחה בצ׳אט של האתר. לפי מערך הסייבר, הצ׳אט ביד 2 מחייב הזדהות, וזה עוזר לאתר נוכלים.

שילמתם ולא קיבלתם? זה סדר הפעולות

  1. תעדו לפני שהדף נעלם. צלמו את המודעה, האתר, דף התשלום וההתכתבות, ושמרו את אישור ההזמנה. המשטרה מזהירה שאתרי עוקץ יורדים מהרשת זמן קצר אחרי ההונאה, וממליצה לרשום את שם המשתמש המדויק של העמוד בפייסבוק או באינסטגרם, כפי שהוא מופיע בשורת הכתובת אחרי הלוכסן.
  2. מסרתם פרטי כרטיס? התקשרו עכשיו. מוקד ההונאות של חברת האשראי חייב לענות בכל שעה, גם בשעות המנוחה השבועית. בקשו לחסום את הכרטיס ולבדוק את החיובים. את המספרים ריכזנו בטבלת מוקדי ההונאות של הבנקים וחברות האשראי.
  3. המוצר לא הגיע? בטלו בכתב. שלחו לחנות הודעת ביטול ושמרו עותק, ואחר כך הודיעו לחברת האשראי שהמוצר לא סופק ושביטלתם. בנק ישראל ממליץ לפנות אליה בהקדם האפשרי. המועצה הישראלית לצרכנות ממליצה לצרף את ההזמנה ואת הודעת הביטול, ולשלוח את ההודעה גם אם חברת האשראי עוד לא חייבה את החשבון.
  4. שילמתם בביט, בפייבוקס או בהעברה בנקאית? התקשרו מיד לבנק ולשירות של האפליקציה. מוקד ביט זמין ב-6428* בימים א׳-ה׳ בשעות 9:00-17:00 ובימי ו׳ וערבי חג בשעות 8:30-12:30, ויש גם טופס לדיווח על חשד להונאה באתר בנק הפועלים. על ההונאות הנפוצות באפליקציות התשלום עצמן, כך עובדות הונאות ביט ופייבוקס ואיך נזהרים.
  5. הגישו תלונה במשטרה. בתחנה, או בטופס מקוון באתר gov.il בנושא "עבירת רכוש והונאה", אחרי הזדהות במערכת ההזדהות הלאומית. פרטו את מספר הטלפון של הנוכל, את החשבון שאליו העברתם, את שמות המשתמשים ואת כתובות האתרים.
  6. דווחו למערך הסייבר הלאומי. בחיוג 119, בחינם ובכל שעה, או בטופס המקוון. אפשר לדווח גם על דף מתחזה, אבל הדיווח לא מחליף תלונה במשטרה.
  7. דווחו לפלטפורמה. על מודעה, מוכר או קונה בפייסבוק דווחו לפייסבוק. על הונאות רשת אפשר לדווח גם לקו הסיוע של איגוד האינטרנט הישראלי.

תלונה לרשות להגנת הצרכן מתאימה כשעסק ישראלי לא סיפק או לא החזיר כסף, אבל לפי מבקר המדינה, הרשות אינה מטפלת בתלונות אישיות ואינה מסייעת בהשבת כספים. את הכסף מחזירים דרך חברת האשראי, או בתביעה קטנה.

מה אומר החוק על ביטול עסקה והחזר כספי?

שני חוקים חלים כאן: חוק הגנת הצרכן מול עסק ישראלי, וחוק שירותי תשלום מול חברת האשראי או אפליקציית התשלומים. כך הם חלים במצבים הנפוצים:

מה קרהמה אומר החוקמה עושים
אתר ישראלי לא סיפק את המוצר במועדהעסק חייב להחזיר את הכסף בתוך 14 יום מהודעת הביטול, בלי דמי ביטול (חוק הגנת הצרכן, סעיף 14ה)שולחים לעסק הודעת ביטול. אם הוא מסרב, אפשר להגיש תביעה קטנה ולדרוש גם פיצוי לדוגמה של עד 10,000 ש״ח, בלי להוכיח נזק
שילמתם בכרטיס אשראי והמוצר לא סופקאחרי שביטלתם מול העסק והודעתם לחברת האשראי, היא מפסיקה לחייב אתכם בעסקה, למשל בתשלומים הבאים. על מה שכבר נגבה, החוק מפנה אתכם לעסק (חוק שירותי תשלום, סעיף 17)הודעה בכתב לחברת האשראי שהמוצר לא סופק ושביטלתם
פרטי הכרטיס נגנבו בדף מזויף ושימשו לעסקה באינטרנטעל עסקה מרחוק שלא ביצעתם, בלי מסמך חתום או תיעוד של אימות מוגבר של זהותכם, חברת האשראי משיבה את הכסף בתוך 8 ימי עסקים, אם הודעתם בתוך 30 יום מההודעה על החיוב (סעיף 29)מתקשרים למוקד ההונאות, חוסמים את הכרטיס ומכחישים את העסקה
חויבתם ביותר ממה שסוכם, או שוב בלי אישורחברת האשראי משיבה את ההפרש (סעיפים 28-29). מי שמסר פרטי כרטיס לבית עסק כדי לשלם לו מוגן מפני שימוש לרעה בהם (סעיף 24)מודיעים מיד, ובעסקה באינטרנט לא יאוחר מ-30 יום מההודעה על החיוב
קניתם מאתר בחו״לחוק הגנת הצרכן חל רק על אתרים ישראליים. לפי מבקר המדינה, ברכישה מספק בחו״ל בכרטיס אשראי או בפייפאל יש בפועל הגנות נוספות, לפי הכללים הבינלאומיים של חברות האשראיפונים לחברת האשראי, או לפייפאל, עם כל התיעוד
העברתם בביט או בהעברה בנקאית למוכר פרטיחוק הגנת הצרכן לא חל על עסקה בין שני אנשים פרטיים, וההגנה מפני שימוש לרעה לא חלה על העברה שאישרתם בעצמכםמתקשרים מיד לבנק ולמוקד האפליקציה, ומגישים תלונה במשטרה

הודעת ביטול לעסק ישראלי אפשר למסור בטלפון, בדוא״ל, בדואר רשום או בקישור שבאתר, עם שם ומספר תעודת זהות. ואם חברת האשראי מסרבת להחזיר כסף, התלוננו ביחידה לפניות הציבור שלה, ואחר כך בפיקוח על הבנקים בבנק ישראל.

מסרתם בעצמכם פרטי כרטיס או קוד למתחזה? זה עלול להשפיע על ההחזר לפי סעיף 24. מה כתב משרד המשפטים על מקרים כאלה, ואיך מחושבת התקרה של 450 ש״ח, הסברנו במדריך להונאה טלפונית בשם הבנק. על שימוש לרעה שנעשה אחרי שהודעתם לחברת האשראי, אינכם אחראים כלל, ולכן כל שעה חשובה.

שיטות נוספות מוסברות במדור ההונאות, ואם גיליתם הלוואה או חשבון שנפתחו על שמכם, כך מגלים גניבת זהות ומה עושים. בקורס מניעת הונאות יש שיעור על קריאת כתובות URL וזיהוי דומיין מזויף, ושיעור על אימות תשלומים בכרטיס (3DS).