בביט ובפייבוקס, שתי אפליקציות התשלומים הנפוצות בישראל, רוב ההונאות נשענות על בלבול אחד: ההבדל בין לקבל כסף לבין לאשר בקשת תשלום. הכלל פשוט. מאשרים בקשת תשלום רק כשרוצים לשלם למישהו. כדי לקבל כסף לא צריך לעשות דבר, לא לאשר בקשה, לא להקליד קוד שהגיע במסרון ולא למסור פרטי כרטיס. העברה שמגיעה אליכם נכנסת מעצמה.
הנוכלים מנצלים בדיוק את הבלבול הזה. הם שולחים בקשה לקבל מכם כסף ומציגים אותה כאילו היא תשלום שאתם עומדים לקבל, או שולחים קישור וטופס שמבקשים פרטי כרטיס. במדריך הזה: איך עובדות ההונאות הנפוצות בביט ובפייבוקס, איך מבדילים קבלה מתשלום, ומה עושים אם כבר אישרתם או מסרתם פרטים.
מה ההבדל בין לקבל כסף לבין לאשר בקשת תשלום
בקשת תשלום היא בקשה שמישהו שולח כדי לקבל מכם כסף. לפי בנק ישראל, בקשת תשלום נשלחת מצד מי שרוצה לקבל את הכסף אל מי שאמור לשלם, ואם המשלם מאשר אותה מועברת מחשבונו הוראת תשלום מיידית שאי אפשר לבטל. במילים אחרות, כשאתם מאשרים בקשת תשלום אתם משלמים, לא מקבלים.
קבלת כסף עובדת הפוך, ובלי מאמץ מצדכם. כשמישהו מעביר לכם כסף, הסכום נכנס מעצמו, לחשבון הבנק או ליתרה באפליקציה. בביט, למשל, כסף שהתקבל יכול להישאר כיתרה, ומעבירים אותו לחשבון הבנק בתוך האפליקציה עצמה. אתם לא מאשרים בקשה, לא לוחצים על קישור, לא מקלידים קוד ולא מוסרים מספר כרטיס. לכן כל פנייה שמבקשת מכם לעשות פעולה כלשהי כדי לקבל כסף היא חשודה מעצם זה.
הבעיה היא שקל להציג בקשת תשלום כאילו היא העברה בדרך אליכם. לפי הסיקור של פרשה שחקרה המשטרה, נשלחו בקשות שיצרו מצג כוזב הנחזה להעברת תשלום, כך שהמאשר סבר שהוא מקבל כסף בעוד שבפועל שלח אותו. לכן לא מספיק להעיף מבט: צריך לקרוא מה בדיוק הבקשה מבקשת, ולזכור שאישור פירושו תשלום.
הונאת הקונה ביד2: בקשה לקבל כסף שנראית כמו תשלום
זו אחת השיטות הנפוצות. אתם מפרסמים מוצר למכירה בלוח, ביד2 או בפייסבוק, ומישהו פונה ומציג את עצמו כקונה. הוא מבקש לשלם מיד בביט, לעיתים בטענה שהוא בחו״ל או ממהר, ושולח לכם בקשה באפליקציה. הבקשה נראית כאילו הכסף בדרך אליכם, אבל בפועל זו בקשה שתשלמו לו, ואם תאשרו, הסכום יוצא מהחשבון שלכם.
במאי 2026 דיווחה מעריב על כתב אישום נגד שלושה נאשמים בפרשה כזו. לפי כתב האישום, הם איתרו מוכרים ביד2, התחזו לקונים ושלחו בקשות לקבלת כסף בביט שיצרו מצג כוזב של העברת תשלום, והמוכרים שאישרו העבירו להם אלפי שקלים מחשבונם. במשטרה התקבלו כ-190 תלונות, הנזק נאמד במאות אלפי שקלים, ורוב הנפגעים היו מבוגרים בני 70 ומעלה. המשטרה קראה להימנע מאישור בקשות בלי לוודא שאתם מקבלים כסף ולא שולחים אותו. וההיקף הארצי גדל: לפי דברי ההסבר לתזכיר חוק שפרסם משרד המשפטים במאי 2026, בשנת 2024 בוצעו בישראל הונאות פיננסיות בהיקף של כ-120 מיליון ש״ח, לעומת כ-85 מיליון ש״ח ב-2023.
סימני ההיכר של הקונה המזויף חוזרים: הוא פונה ממספר בין-לאומי דרך וואטסאפ, נמנע מפגישה פנים מול פנים, מציע לשלוח שליח או לשלם דרך קישור, ולוחץ לסגור מהר. יד2 עצמה ממליצה לשים לב לקידומת הטלפון ולהעדיף מספר ישראלי מקומי על פני מספר בין-לאומי. על מה בודקים לפני שמשלמים או מוסרים מוצר בלוח הרחבנו במדריך על חנויות מזויפות ומוכרים מתחזים ביד2 ובפייסבוק.
קישור לקבלת הכסף ותשלום ביתר
לצד בקשת התשלום רצות שתי שיטות נוספות. בראשונה, הקונה המזויף טוען ששילם, ושולח לכם קישור כדי שתמשכו את הכסף. הקישור מוביל לאתר שמחקה את יד2, את ביט או את הבנק, ומבקש מספר כרטיס, תוקף ושלוש הספרות מהגב. כדי לקבל כסף אף פעם לא צריך להיכנס לקישור ולמלא פרטי כרטיס. ICE דיווחה על מוכרת ביד2 שהתבקשה להזין פרטים בעמוד מתחזה, וחויבה פעמיים בלי שאישרה, ב-443 ש״ח וב-415 ש״ח בחיוב במטבע זר. חברת כאל מזכירה בתגובה כלל פשוט: לא מוסרים פרטי כרטיס או קוד הזדהות לאדם פרטי. נוכל שמחזיק גם במספר הכרטיס וגם בקוד יכול, למשל, לשלם בכרטיס שלכם מארנק דיגיטלי בטלפון שלו.
בשיטה השנייה, הנוכל מעביר או מתיימר להעביר סכום גדול מהמוסכם, ואז מבקש שתחזירו לו את ההפרש. לעיתים מגיע צילום מסך שנראה כמו אישור העברה. אל תפעלו לפי צילום מסך או לפי הבטחה. בדקו בעצמכם, בתוך האפליקציה או בחשבון הבנק, אם הכסף אכן נכנס, ורק אחר כך תחליטו. אם לא ראיתם סכום שנכנס בפועל, אין מה להחזיר.
הודעות ואתרים מזויפים בשם ביט או פייבוקס
שיטה נוספת לא קשורה למכירה בכלל. מגיעה אליכם הודעה שנראית כאילו היא מביט או מפייבוקס: הארנק שלך הושעה בשל פעילות חשודה, או נדרש עדכון פרטים, ובהודעה קישור. הקישור מוביל לעמוד שמחקה את האפליקציה ומבקש פרטים וקוד חד-פעמי. מי שמקליד את הקוד מוסר בעצם לנוכל גישה לחשבון. בנק הפועלים מזהיר שאסור למסור לאף גורם חיצוני קוד חד-פעמי שהתקבל במסרון.
הדרך לבדוק זהה תמיד: לא פועלים לפי ההודעה. אל תלחצו על הקישור ואל תתקשרו למספר שבהודעה. פתחו בעצמכם את האפליקציה, או את אתר הבנק הרשמי, ובדקו שם. אם אתם רוצים לבדוק קישור בלי ללחוץ עליו, אפשר להיעזר בכלי לבדיקת קישור חשוד. על זיהוי הודעות מתחזות בשם הבנק, הדואר או חברת האשראי כתבנו במדריך להודעות פישינג וקישורים מזויפים.
| מה השיטה | מה הנוכל אומר | הסימן שמסגיר |
|---|---|---|
| בקשת תשלום שמחופשת להעברה (קונה ביד2) | אני הקונה, אני מעביר לך מקדמה, רק תאשר את הבקשה | מבקשים מכם לאשר בקשה כדי לקבל כסף. קבלה אמיתית לא דורשת אישור |
| קישור לקבלת הכסף | העברתי, תלחץ על הקישור כדי למשוך את התשלום | כדי לקבל כסף לא נכנסים לקישור ולא ממלאים פרטי כרטיס |
| תשלום ביתר והחזר ההפרש | שילמתי בטעות יותר מדי, תחזיר לי את ההפרש | לא ראיתם כסף נכנס בפועל. בודקים בחשבון, לא בצילום מסך |
| הודעה שהארנק הושעה או נדרש עדכון | זוהתה פעילות חשודה, אמת את החשבון בקישור | ביט ופייבוקס לא שולחות קישור שמבקש קוד או פרטי כרטיס |
| בקשה להקריא קוד שהגיע במסרון | תמסור לי את הקוד כדי להשלים את ההעברה אליך | קוד מאשר פעולה בחשבונכם. מי שמבקש אותו פועל בשמכם |
איך נזהרים מהונאות בביט ובפייבוקס
רוב ההונאות נעצרות בכמה כללים קבועים:
- לקבל כסף לא דורש פעולה. אם מבקשים מכם לאשר בקשה, להקליד קוד או למסור פרטי כרטיס כדי לקבל תשלום, זו הונאה. העברה אמיתית נכנסת לבד.
- קוראים כל בקשה לפני אישור. אישור בקשת תשלום פירושו שאתם משלמים. ודאו מי הצד השני ומה הסכום, וזכרו שאחרי אישור אי אפשר לבטל.
- מאמתים את הצד השני. במכירה בלוח העדיפו מספר מקומי, שמרו את הקשר בתוך הפלטפורמה, וכשאפשר סגרו עסקה פנים מול פנים.
- מעבירים כסף לבנק רק מתוך האפליקציה. כסף שקיבלתם יכול להישאר כיתרה באפליקציה, ומעבירים אותו לחשבון הבנק בתוך האפליקציה עצמה, אף פעם לא דרך קישור. גם לסכומים יש תקרה: בביט אפשר לקבל מאנשים עד 100 אלף ש״ח בשנה קלנדרית (בנק הפועלים, 14.11.2024).
- לא פועלים מתוך קישור או הודעה. נכנסים לאפליקציה בעצמכם, ולא דרך קישור שהגיע במסרון.
מה עושים אם אישרתם בקשה או מסרתם פרטים
אם כבר אישרתם בקשה, העברתם כסף או מסרתם פרטים, פעלו מהר. כל דקה מצמצמת את הנזק.
- התקשרו לשירות של האפליקציה. מוקד ביט זמין ב-6428* בימים א׳-ה׳ בשעות 9:00-17:00 ובימי ו׳ וערבי חג בשעות 8:30-12:30, ואפשר גם למלא טופס דיווח על חשד להונאה. לפייבוקס פונים דרך האפליקציה או בנק דיסקונט. בקשו לנסות לעצור ולהשיב את ההעברה.
- התקשרו למוקד ההונאות של הבנק או חברת האשראי. אם מסרתם פרטי כרטיס או שירד כסף, המוקד חייב לתת מענה אנושי בכל שעה. בקשו לחסום את הכרטיס ואת הגישה לחשבון.
- דווחו ותעדו. דווחו למערך הסייבר הלאומי ב-119, בחינם, ועל כסף שאבד הגישו תלונה במשטרה. לפני שתמחקו או תחסמו, צלמו את ההתכתבות, את מספר הפונה ואת הבקשה או הקישור.
חשוב להיות מציאותיים לגבי החזר. על חיוב שבוצע בכרטיס בלי ידיעתכם ההגנה בחוק חזקה, אבל על העברה שאתם עצמכם אישרתם בביט או בפייבוקס ההגנה חלשה בהרבה, ולכן המהירות היא מה שקובע. היזהרו גם מגורם שפונה אליכם אחר כך ומבטיח להשיב את הכסף תמורת תשלום מראש, שהוא לרוב הונאה שנייה. על כל כתובות הדיווח ועל זכויות ההחזר ריכזנו במדריך המלא לדיווח על הונאה ולניסיון להחזיר את הכסף, ואם קדמה לבקשה שיחה בשם הבנק, ראו מה עושים אחרי שיחת התחזות ומסירת קוד.
לא בטוחים אם פנייה היא בכלל הונאה? כך בודקים אם שיחה, הודעה או הצעה הן אמיתיות לפני שפועלים, ואם נפתחו הלוואה או חשבון על שמכם, ראו איך מגלים גניבת זהות ומה עושים.
שיטות נוספות מוסברות במדור ההונאות. ל-TechLight יש גם קורס מניעת הונאות, לצד מדריכים וכלים חינמיים, שעוזרים לזהות הונאות בעברית פשוטה.