אם בשיחה נכנסת הופיע על המסך כיתוב אדום שמזהיר מפני הונאה, רבים מחפשים אותו במילים "הונאה פוטנציאלית". זה לא סימן שמשהו נפרץ במכשיר. זו תווית של תכונת זיהוי השיחות והספאם בטלפון. במכשירי סמסונג, בתכונת Smart Call מבית Hiya, היא מסומנת "אפשרות להונאה" (באנגלית A potential fraud), ובאפליקציית הטלפון של גוגל "חשד לספאם". התכונה משווה את המספר המתקשר למאגרי מספרים שדווחו כספאם או כהונאה ומסמנת אותו באדום.

המשמעות המעשית פשוטה: זו אזהרה, לא הוכחה. היא מבוססת על המספר, לא על מה שייאמר בשיחה, והיא יכולה לפעמים לטעות. אתם לא חייבים לענות, ואם עניתם, הכלל אחד וקבוע: אל תפעלו לפי מה שנאמר, אלא אמתו אותו קודם דרך ערוץ שני שאתם יזמתם. במדריך הזה: מאיפה מגיעה התווית, מה עושים כשרואים אותה, איך בודקים פנייה חשודה, ואיך מבדילים התראת בנק אמיתית מזיוף.

מאיפה מגיעה התווית הונאה פוטנציאלית?

התווית היא חלק מתכונת זיהוי השיחות והספאם שמובנית בטלפונים חכמים. במכשירי סמסונג התכונה נקראת Smart Call והיא מופעלת על ידי חברת Hiya. לפי סמסונג ו-Hiya, שיחה נכנסת ממספר שאינו שמור אצלכם מסומנת באחת מכמה רמות, וביניהן "חשד לספאם" (Suspected to be spam) וכן "אפשרות להונאה" (A potential fraud), שתיהן מוצגות באדום. את התווית הזו רבים מכנים גם "הונאה פוטנציאלית", התרגום המילולי של A potential fraud.

באפליקציית הטלפון של גוגל יש תכונה דומה שמופעלת כברירת מחדל: לפי גוגל, מספר שאינו שמור אצלכם נשלח לגוגל כדי לזהות אם מדובר בעסק או בספאם, והאפליקציה מציגה אזהרה. גם חברות הסלולר ואפליקציות כמו Truecaller מציעות סימון דומה.

המשותף לכולן: הסימון נקבע לפי המספר המתקשר, לא לפי תוכן השיחה. הטלפון משווה את המספר למאגר גדול של מספרים שדווחו כמטרידים או כמתחזים. לכן כדאי לזכור שהסימון הוא הערכה שיכולה לטעות (לפעמים עסק לגיטימי שלא נרשם מסומן בטעות), שעצם הופעת האזהרה לא פוגעת במכשיר ולא מעבירה מידע לתוקף, ושאתם עדיין מחליטים אם לענות, לדחות או לחסום.

ראיתם הונאה פוטנציאלית? זה מה שעושים

האזהרה עצמה לא מזיקה, והסיכון היחיד הוא לפעול לפי מה שייאמר בשיחה. לכן:

  • הכי בטוח לא לענות. אם זה חשוב אפשר להשאיר הודעה, ותמיד אפשר לברר בעצמכם למי שייך המספר.
  • אם עניתם, אל תמסרו דבר ואל תפעלו. לא קוד שקיבלתם במסרון, לא סיסמה, לא פרטי כרטיס ולא העברת כסף. אם נאמר לכם שמדובר בבנק או ברשות, אל תתקשרו חזרה למספר שהופיע, אלא צאו אליהם בעצמכם דרך מספר רשמי שמצאתם.
  • אל תתנו לקול לשכנע. קול בשיחה אפשר לשכפל היום בבינה מלאכותית, וגם קול שנשמע מוכר אינו הוכחה. כך בודקים אם קול או סרטון מזויפים.
  • חסמו ודווחו. אחרי השיחה אפשר לחסום את המספר ולדווח עליו באפליקציית הטלפון, וכך גם לסמן אותו עבור אחרים. על ניסיון לרמות אתכם אפשר לדווח גם למערך הסייבר ב-119.

הכלל שמכריע: לא פועלים מהפנייה, מאמתים בערוץ שני

אותו היגיון עובד בכל פנייה שנראית חשודה: מסרון, וואטסאפ, דוא״ל, הצעה ברשת או התראה על חיוב. וכך גם במכירת רכב: כך מוכרים וקונים רכב בלי ליפול בהונאה. ערוץ שני פירושו כל דרך ליצור קשר שאתם בחרתם בעצמכם, ולא זו שהגיעה אליכם.

  • עצרו. הונאה חיה על דחיפות, ובקשה להחליט מיד היא עצמה סימן אזהרה. דקה של בדיקה כמעט תמיד חושפת את האמת.
  • צאו אל המקור בעצמכם. חייגו למספר ששמור אצלכם או למספר מהאתר הרשמי, או פתחו את האפליקציה. אל תשתמשו במספר, בקישור או בכתובת שהגיעו בפנייה, גם אם הם נראים רשמיים.
  • התייעצו עם אדם נוסף. בן משפחה, עובד בנק שאתם מכירים או שוטר קהילתי. בקשה לשמור הכול בסוד היא סימן לעצור, לא סיבה להמשיך.

בנק ישראל ומערך הסייבר הלאומי חוזרים על אותו עיקרון: לא מגיבים לפנייה שהגיעה אליכם, אלא יוצרים קשר בעצמכם בערוץ רשמי ומוכר.

הסימנים שחוזרים כמעט בכל הונאה

לרוב ההונאות יש אותה מעטפת, גם כשהפרטים משתנים. אם אחד מהסימנים האלה מופיע, עצרו ובדקו לפני שאתם פועלים:

  • פנייה שלא יזמתם, שמגיעה פתאום בשיחה, במסרון או ברשת.
  • לחץ זמן: איום שהחשבון ייחסם, שהחבילה תוחזר או שתיגרם בעיה אם לא תפעלו מיד.
  • בקשה לסודיות: לא לספר לבנק, למשפחה או לאיש.
  • בקשה לפרטים: קוד שקיבלתם במסרון, סיסמה, מספר תעודת זהות או פרטי כרטיס.
  • בקשה להעביר כסף או להתקין משהו: העברה לחשבון בטוח כביכול, מזומן לשליח, קריפטו, שוברים, העברה בביט או בפייבוקס, או התקנת אפליקציה לבדיקה. על בקשות תשלום מזויפות בביט ובפייבוקס, ראו איך עובדות ההונאות באפליקציות התשלום.
  • הבטחה מפתה מדי: זכייה, מענק או תשואה שלא ביקשתם.

לפי מערך הסייבר הלאומי, בשנת 2025 התקבלו במוקד 119 כ-26,500 דיווחים על אירועי סייבר, עלייה של כ-55% לעומת 2024, ופישינג היה סוג האירוע הנפוץ ביותר. לפי דברי ההסבר לתזכיר חוק שפרסם משרד המשפטים במאי 2026, בשנת 2024 בוצעו בישראל הונאות פיננסיות בהיקף של כ-120 מיליון ש״ח, לעומת כ-85 מיליון ש״ח ב-2023. הסימנים האלה, לא התחושה שהשיחה נשמעת אמיתית, מסגירים הונאה.

התראה על חיוב חשוד או פעילות חשודה: אמיתית או מזויפת?

לא כל התראה על הונאה היא עצמה הונאה. בנק ישראל מחייב את הבנקים להתריע על פעילות חריגה בחשבון או בכרטיס, כך שהודעה כזו לבדה אינה סימן להונאה, והמתחזים יודעים זאת ומחקים אותה. ההבדל אינו בניסוח, אלא בשתי שאלות: מי יזם את הפנייה, ומה מבקשים בה.

כך נראית התראה אמיתית. היא מפנה אתכם לפעול בעצמכם: לפתוח את אפליקציית הבנק או חברת האשראי ולאשר או לדחות עסקה מסוימת, או להתקשר למספר שבגב הכרטיס. מסרון אמיתי שמלווה עסקה מאובטחת מפרט את הסכום, המטבע ושם בית העסק. בנק ישראל והפיקוח על הבנקים כותבים במפורש שהבנקים, חברות כרטיסי האשראי ובנק ישראל לא יבקשו מכם פרטים חסויים, כולל קוד שנשלח במסרון, וגם המשטרה לא תבקש בטלפון פרטים פיננסיים.

כך נראה זיוף. מסרון עם קישור לאימות או לביטול החיוב, שמוביל לאתר שמבקש מספר כרטיס, תוקף ושלוש ספרות מהגב, או שיחה שבה מבקשים מכם להקריא קוד שקיבלתם זה עתה. שם השולח ומספר הטלפון יכולים להיות מזויפים, ולכן אינם מוכיחים דבר. אם הגיע קוד באמצע שיחה כזו, דעו שהוא אמיתי ונשלח מהבנק, כי מישהו מנסה באותו רגע לבצע פעולה בשמכם, לרוב להוסיף את הכרטיס שלכם לארנק דיגיטלי או לאשר חיוב.

הדרך לבדוק זהה תמיד: אל תשתמשו בקישור או במספר שבהודעה, אלא פתחו בעצמכם את האפליקציה או התקשרו למספר הרשמי. על הודעות מזויפות בשם הבנק וחברת האשראי, ועל טבלת מוקדי ההונאות של הבנקים, כתבנו במדריך לזיהוי הודעות פישינג.

מה אתם רואים או שומעיםמה זה אומרמה עושים
כיתוב "אפשרות להונאה" או "חשד לספאם" בשיחה נכנסת (רבים מחפשים "הונאה פוטנציאלית")המספר מזוהה במאגר מספרים חשודים. אזהרה, לא הוכחהאפשר לא לענות. אם עונים, לא מוסרים דבר ולא פועלים
מסרון "זיהינו חיוב חשוד, לחצו לביטול" עם קישורקישור לאתר מזויף שגונב פרטי כרטיס. התראה אמיתית לא עובדת כךלא לוחצים. נכנסים לאפליקציה או מתקשרים למספר שבגב הכרטיס
מתקשר בשם הבנק מבקש שתקריאו קוד שקיבלתם במסרוןהקוד מאשר פעולה. מי שמבקש אותו מנסה לבצע אותה בשמכםמנתקים ומתקשרים בעצמכם למוקד הבנק
התראה באפליקציית הבנק על פעילות חריגהיכולה להיות אמיתית. הבנקים מחויבים להתריעבודקים באפליקציה עצמה, לא דרך קישור בהודעה
הצעה או זכייה שדורשת פרטים או תשלום מראשפיתוי נפוץ שמוביל למסירת פרטים או כסףלא מגיבים. בודקים את הגוף דרך ערוץ רשמי

איך בודקים משהו חשוד, שלב אחר שלב

  1. שאלו מי מרוויח ולמה עכשיו. פנייה שמבקשת מכם להחליט מיד, ובסוד, היא חשודה כמעט תמיד.
  2. אל תפעלו מהפנייה עצמה. אל תלחצו על הקישור ואל תתקשרו למספר שבהודעה או שהופיע בשיחה.
  3. אמתו בערוץ שני. חייגו למספר רשמי שמצאתם בעצמכם, פתחו את האפליקציה או היכנסו לאתר הרשמי.
  4. לחיוב או עסקה, בדקו ישירות בדף החשבון או בכרטיס, לא לפי ההודעה.
  5. אל תמסרו קודים ופרטים לאף אחד שפנה אליכם, משכנע ככל שיהיה.
  6. בספק, התייעצו. עם בן משפחה, עם הבנק דרך מספר רשמי, או עם מערך הסייבר ב-119.

לאן מדווחים ומתי

הדיווח תלוי במה שקרה:

  • שיחה, מספר או הודעה חשודים. דווחו למערך הסייבר הלאומי בחיוג 119, בחינם ובכל שעה. אפשר גם להתייעץ איתו, והוא מטפל בפישינג ובפריצה לחשבונות. בטלפון עצמו אפשר לחסום את המספר ולדווח עליו כספאם.
  • ירד כסף, מסרתם קוד או פרטי כרטיס או חשבון. התקשרו מיד למוקד ההונאות של הבנק או של חברת האשראי. לפי הוראת ניהול בנקאי תקין 426, הם חייבים לתת מענה אנושי בכל שעות היממה. בקשו לחסום את הכרטיס ואת הגישה לחשבון, ואחר כך הגישו תלונה במשטרה.
  • מישהו בדרך לאסוף כסף או כרטיס, או שקיבלתם איום. התקשרו למשטרה ב-100.

ככל שתדווחו מהר יותר, כך גדל הסיכוי לעצור את הכסף. אם כבר מסרתם קוד, אישרתם פעולה או העברתם כסף אחרי שיחה בשם הבנק או המשטרה, ריכזנו את הצעדים המלאים במדריך על שיחות התחזות בשם הבנק או המשטרה.

קראו גם: בקשת קוד בוואטסאפ, ואיך מגלים שנפתחו הלוואה או חשבון על שמכם.

שיטות נוספות מוסברות במדור ההונאות. ל-TechLight יש גם קורס מניעת הונאות, לצד מדריכים וכלים חינמיים, שעוזרים לזהות הונאות בעברית פשוטה.