שיחת התחזות נפתחת בדרך כלל באותו אופן. מישהו שמציג את עצמו כנציג הבנק, כאיש "מחלקת הביטחון" של חברת האשראי או כשוטר מספר על פעילות חשודה בחשבון שלכם, ומבקש שתפעלו מיד: תקריאו קוד שהגיע במסרון, תאשרו פעולה, תתקינו אפליקציה או תעבירו את הכסף למקום "בטוח". לפי הפיקוח על הבנקים, המתחזים משתמשים לעיתים במספר טלפון שנראה כמו המספר של הבנק, ושולחים תעודת שוטר מזויפת או מכתב כביכול מבנק ישראל. היום חלק מהשיחות משתמשות גם בקול שנוצר בבינה מלאכותית, וכך בודקים אם קול או סרטון מזויפים.
הכלל שמכריע כמעט כל מקרה: את הקוד שקיבלתם במסרון לא מעבירים לאיש, ובנק או חברת אשראי לא יפנו אליכם ביוזמתם כדי לבקש אותו. אם ביקשו, נתקו והתקשרו בעצמכם למספר מהאתר הרשמי. ואם כבר מסרתם קוד, אישרתם פעולה או העברתם כסף, התקשרו מיד למוקד ההונאות של הבנק. ככל שתודיעו מוקדם יותר, כך גדל הסיכוי לקבל את הכסף בחזרה.
איך נשמעת שיחה כזו?
בנק ישראל, הבנקים ומערך הסייבר הלאומי מתארים כמה תסריטים שחוזרים על עצמם:
- פעילות חריגה בכרטיס. נציג כביכול של חברת האשראי מספר על עסקאות חשודות ומבקש את מספר הכרטיס, את מספר תעודת הזהות ואת הקוד שנשלח אליכם, כדי "לעצור את החיובים". מערך הסייבר מזהיר במפורש משיחה שבה נדרשים קוד אימות או פרטי כרטיס כדי לבטל עסקה חריגה.
- הכסף שלכם בסכנה. מי שמציג את עצמו כשוטר או כנציג הבנק מספר על הונאה שמתבצעת בחשבון, מבקש לשמור הכול בסוד, למשוך את הכסף ולהפקיד אותו בחשבון אחר או למסור אותו לשליח. לפעמים הוא שולח בוואטסאפ צילום של תעודה מזויפת. השיטה זכתה לכינוי "העוקץ הרוסי", כי רבים מהקורבנות הם מבוגרים דוברי רוסית.
- שליח שיאסוף את הכרטיסים. אחרי סיפור על פעילות חריגה מבקשים למסור לשליח את כל כרטיסי האשראי, יחד עם הקוד הסודי, כביכול לצורך החלפה.
- תוכנה לבדיקה. מתחזים לספקית האינטרנט ומבקשים להתקין תוכנה, כביכול לבדיקת החיבור. בפועל זו תוכנת השתלטות שדרכה אפשר להגיע לפרטי ההתחברות לחשבון הבנק.
חלק ממה שהופך את השיחות האלה למשכנעות הוא הקוד עצמו. הוא אמיתי ונשלח מהבנק או מחברת האשראי, כי מישהו מנסה באותו רגע לבצע פעולה בשמכם, והקוד הוא האישור שחסר לו. משרד המשפטים ציין בחוות דעת מ-2021 שהגעת הקוד באמצע השיחה "הקנתה אמינות לשיחה" בעיני הלקוח. אחת הפעולות הנפוצות שהקוד מאשר היא הוספת הכרטיס שלכם לארנק דיגיטלי בטלפון של הנוכל.
ההיקף גדל. לפי דברי ההסבר לתזכיר החוק שפורסם במאי 2026, ב-2024 בוצעו הונאות פיננסיות בסכום של כ-120 מיליון ש״ח, לעומת כ-85 מיליון ש״ח ב-2023. ב-2024 גם נמנעו הונאות בהיקף של כ-1.2 מיליארד ש״ח.
מה הבנק לא יבקש מכם לעולם
הפיקוח על הבנקים כותב זאת במפורש: בנק ישראל, הבנקים וחברות כרטיסי האשראי לא יפנו אליכם בבקשה למסור פרטים חסויים, כולל קוד שנשלח אליכם במסרון. בקמפיין של פורום חינוך פיננסי, שמוביל הפיקוח על הבנקים בשיתוף המשטרה, נכתב שגם המשטרה לא תבקש בטלפון פרטים אישיים ומידע פיננסי. והבנק וחברת האשראי לעולם לא ישלחו שליח לאסוף כרטיס.
דבר אחד כן יכול לקרות: בנק ישראל מחייב את הבנקים להתריע ללקוחות על פעילות חריגה, כך שהתראה כזו לבדה אינה סימן להונאה. אבל גם אז, כמו בכל שיחה, קוד שהבנק או חברת האשראי שולחים לכם במסרון לא מעבירים לאיש: לפי בנק ישראל, הוא מידע אישי שלכם. פרטי זיהוי מוסרים רק בשיחה שאתם התחלתם, למספר שמצאתם בעצמכם. איך נראית הודעה מזויפת שדורשת אימות דחוף בשם הבנק, ואילו סימנים מסגירים אותה, אפשר לתרגל בסימולציית ההונאות.
| מה אומרים לכם | מה קורה באמת | מה עושים |
|---|---|---|
| "זיהינו עסקה חשודה. תקריאו לי את הקוד שקיבלתם ואבטל אותה" | הקוד נועד לאשר פעולה. מי שמבקש אותו מנסה לבצע אותה בשמכם | לא מקריאים. מנתקים ומתקשרים למוקד ההונאות |
| "יש הונאה בחשבון שלכם. כדי להציל את הכסף, תעבירו אותו לחשבון אחר" | הכסף שמועבר לחשבון כזה מגיע למתחזים | לא מעבירים כסף. מתקשרים לבנק למספר הרשמי |
| "שליח יגיע לאסוף את הכרטיסים או את המזומן" | הבנק וחברת האשראי לא שולחים שליח לאסוף כרטיס | לא מוסרים דבר. אם השליח בדרך, מתקשרים ל-100 |
| "אל תספרו לבנק. יש שם עובד שמעורב בפרשה" | הבידוד הוא חלק מהתסריט | מספרים לבן משפחה ומתקשרים לבנק |
| "תתקינו את האפליקציה הזו ונעזור לכם מרחוק" | תוכנת השתלטות על המכשיר | לא מתקינים ומנתקים את השיחה |
| "מדבר שוטר. אני שולח לכם עכשיו צילום של התעודה" | תעודות מזויפות נשלחות בוואטסאפ | מנתקים. המשטרה לא מבקשת פרטים פיננסיים בטלפון |
מה עושים בזמן השיחה?
- אל תמסרו דבר, גם לא מספר תעודת זהות. לפי הפיקוח על הבנקים, מוסרים פרטי זיהוי רק אחרי שהתקשרתם בעצמכם למוקד הבנק, למספר שמצאתם באתר שלו.
- נתקו, ואל תחזרו למספר שהופיע על המסך או למספר שנתנו לכם. אם הטלפון מזהיר שהשיחה הנכנסת עלולה להיות הונאה, כך מפענחים את האזהרה ובודקים לפני שפועלים. התקשרו למספר מהאתר הרשמי או מהאפליקציה.
- קראו את כל המסרון שהגיע עם הקוד. בעסקה מאובטחת מופיעים בו הסכום, המטבע ושם בית העסק. משתמשים בקוד רק לפעולה שאתם עצמכם התחלתם, ואותו כלל חל על אישור פעולה באפליקציה.
- התייעצו עם בן משפחה, עם עובד בנק שאתם מכירים או עם שוטר קהילתי. המתחזים מנסים להשאיר אתכם לבד.
- רשמו את המספר שממנו התקשרו ואת שעת השיחה.
כבר מסרתם קוד, אישרתם פעולה או העברתם כסף? זה הסדר
פעלו מהר. ההגנה המשפטית שלכם נמדדת מרגע ההודעה לבנק, וככל שהבנק יודע מוקדם יותר, גדל הסיכוי שיספיק לחסום.
- מוקד ההונאות של הבנק או של חברת האשראי. לפי הוראת ניהול בנקאי תקין 426 של בנק ישראל, הבנקים וחברות כרטיסי האשראי חייבים לתת במוקד הזה מענה אנושי בכל שעות היממה, גם בשעות המנוחה השבועית, וההמתנה ככלל לא תעלה על 6 דקות. ספרו בדיוק מה מסרתם ומה אישרתם, בקשו לחסום את הכרטיס ואת הגישה לחשבון, ובקשו אישור בכתב על מועד ההודעה. את המספרים תמצאו באתר הרשמי, באפליקציה או בטבלת מוקדי ההונאות שבמדריך להודעות פישינג.
- סיסמאות. החליפו את הסיסמה ואת קוד המשתמש לחשבון, וגם בכל חשבון אחר שבו השתמשתם באותה סיסמה. בדקו איזה מספר טלפון מוגדר בחשבון לקבלת קודי אימות.
- אפליקציה שהתקנתם לפי בקשה. מחקו אותה, ספרו עליה לבנק וסרקו את המכשיר בתוכנת הגנה.
- תנועות בחשבון. חפשו פעולות, הוראות קבע או הלוואות שאתם לא מכירים. בנק ישראל מתאר מקרים שבהם המתחזים השתלטו על החשבון, העבירו כסף לחו״ל ולקחו הלוואות.
- תלונה במשטרה. בתחנה או בטופס מקוון באתר המשטרה. מסרו את כל הפרטים: המספר שהתקשר, השעה וההודעות שקיבלתם.
- מערך הסייבר הלאומי. דווחו בחיוג 119, בחינם ובכל שעה. על כל כתובות הדיווח ועל סדר הפעולות, כך מדווחים על הונאה ומנסים להחזיר את הכסף.
האם תקבלו את הכסף בחזרה?
זה תלוי במי שביצע את הפעולה. בנק ישראל מבחין בין הונאה שבה מישהו אחר משתמש בפרטים או בקוד שלכם, להונאה שבה אתם עצמכם, אחרי מניפולציה, מבצעים את התשלום.
מישהו השתמש בקוד או בפרטים שמסרתם
כאן חל חוק שירותי תשלום, שבתוקף מאוקטובר 2020. לפי סעיפים 24 ו-27:
- על שימוש לרעה שנעשה אחרי שהודעתם לבנק או לחברת האשראי, אינכם משלמים כלל.
- על מה שקרה לפני ההודעה תשלמו לכל היותר את הנמוך מבין שניים: הסכום שנגבה בפועל, או 75 ש״ח ועוד 30 ש״ח לכל יום מאז שגיליתם ועד שהודעתם. אם הודעתם בתוך 30 יום מהשימוש לרעה הראשון, לא תשלמו יותר מ-450 ש״ח.
- את השאר צריכים להשיב לכם בהקדם, ולא יאוחר מ-8 ימי עסקים מיום ההודעה.
יש חריג: מי שהעמיד לרשות אדם אחר את "הרכיב החיוני" של אמצעי התשלום, כלומר פרט או צירוף פרטים שמאפשרים לתת הוראת תשלום, עלול לשאת בכל הסכום. משרד המשפטים פירש את החריג בצמצום. בחוות דעת מספטמבר 2021, שנכתבה לבקשת בנק ישראל, נכתב למשל שמי שמסר רק את הקוד שקיבל מחברת האשראי, בלי פרטי הכרטיס, לא מסר את הרכיב החיוני. עוד נכתב שגם מי שמסר את הרכיב החיוני למי שהתחזה לבנק או לחברת האשראי שלו זכאי להגנת החוק, כולל התקרה. בנק ישראל מסר למרכז המחקר והמידע של הכנסת שההנחיות שלו לבנקים תואמות את חוות הדעת.
בפועל לא כל הגופים פיצו כנדרש. בסקירה השנתית שפורסמה במאי 2026 כתב הפיקוח על הבנקים שבמהלך 2025 הורה להשיב כסף ללקוחות, בין היתר בגלל אי-פיצוי של מי שמסרו את הרכיב החיוני למתחזה. ואם הבנק החזיר כסף ואחר כך מבקש לחייב אתכם שוב בטענה שחל החריג, סעיף 27 מחייב אותו לשלוח הודעה מנומקת בכתב לפחות 15 יום לפני החיוב, ולמסור לכם לפי בקשתכם את המסמכים שבידיו.
חוות הדעת עסקה בהתחזות לבנק, לחברת האשראי או לבית עסק. ב-2024 הציע משרד המשפטים לעגן את ההגנה בחוק ולהחיל אותה במפורש גם על התחזות לגורם שלטוני, כמו שוטר. ההצעה הזאת לא התקדמה: תזכיר החוק שפורסם במאי 2026 עוסק במאגר מידע משותף על הונאות בין נותני שירותי תשלום, ולא מרחיב את ההגנה.
אתם עצמכם העברתם את הכסף
כשאתם עצמכם מקלידים את ההעברה, או מושכים את הכסף ומוסרים אותו, בנק ישראל מכנה זאת "הונאה עם תשלום מורשה". החוק מגדיר שימוש לרעה כשימוש בידי מי שאינו זכאי לכך, ולכן הוראה שנתתם בעצמכם אינה נכנסת למנגנון ההחזר של סעיף 24. כאן הסיכוי לעצור את הכסף תלוי בעיקר במהירות שבה תתקשרו לבנק.
גם אז כדאי להתלונן: קודם לנציבות תלונות הציבור של הבנק או של חברת האשראי, ואם התשובה לא מספקת, ליחידה לפניות הציבור בפיקוח על הבנקים. לפי נתוני בנק ישראל שמובאים במסמך של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, ב-2023 וב-2024 הגיעו לפיקוח 72 תלונות על הונאות בשיטת "העוקץ הרוסי", ובעקבות החלטות הפיקוח הוחזר כסף ב-35 מהן, בסך של יותר מ-2.5 מיליון ש״ח.
ביקשו מכם קוד בהודעת וואטסאפ ולא בשיחה? כך מזהים בקשת קוד בוואטסאפ ומחזירים חשבון שנגנב.
גיליתם הלוואה או חשבון שנפתחו על שמכם? כך מגלים גניבת זהות ומה עושים עכשיו. ושילמתם באתר והמוצר לא הגיע? כך בודקים אתר לפני שמשלמים, ומה עושים אחרי.
שיטות נוספות מוסברות במדור ההונאות, ובקורס מניעת הונאות לומדים לעומק לזהות הונאות טלפוניות, פישינג והתחזות לבנק ולשוטר.