אחרי הונאה, השאלה הראשונה היא למי פונים, והתשובה תלויה במה שקרה. על הודעה, קישור או שיחה חשודים מדווחים למערך הסייבר הלאומי בחיוג 119. אם כבר ירד כסף או שמסרתם פרטי כרטיס או חשבון, מתקשרים קודם למוקד ההונאות של הבנק או של חברת האשראי. ואם מישהו בדרך לאסוף כסף או כרטיס, או שקיבלתם איום, מתקשרים למשטרה ב-100.
שני דברים חשובים יותר מהכול, ושניהם תלויים בכם: מהירות ותיעוד. כל דקה מצמצמת את הנזק, כי על חיובים שבוצעו אחרי שהודעתם לבנק אינכם משלמים. ובמקביל, לפני שאתם מוחקים הודעה או חוסמים מספר, צלמו ושמרו את ההוכחות, כי בלעדיהן קשה יותר לבנק, למערך הסייבר ולמשטרה לפעול.
אם אתם עדיין לא בטוחים שמדובר בהונאה, כך בודקים מה המשמעות של אזהרת הונאה פוטנציאלית בטלפון לפני שפועלים. ואם זו הונאה, כאן כל כתובות הדיווח, לפי מה שקרה.
מה עושים מיד, שלב אחר שלב
אם הבנתם שנפלתם בהונאה, פעלו לפי הסדר הזה: קודם עוצרים את הנזק, ואז מתעדים ומדווחים.
- אבטחו את מה שנפרץ. אם מסרתם סיסמה, החליפו אותה בכל חשבון שבו השתמשתם בה, והפעילו אימות דו-שלבי. אם התקנתם אפליקציה לבקשת מישהו, הסירו אותה מיד: ייתכן שזו תוכנת השתלטות מרחוק. אל תתקינו ואל תאשרו שום דבר נוסף שהתבקשתם.
- התקשרו למוקד ההונאות של הבנק או של חברת האשראי. ספרו בדיוק מה מסרתם ומה אישרתם, ובקשו לחסום את הכרטיס ואת הגישה לחשבון ולעצור העברות. לפי הוראת ניהול בנקאי תקין 426 של בנק ישראל, המוקד חייב לתת מענה אנושי בכל שעות היממה, גם בשעות המנוחה השבועית. בקשו אישור בכתב על מועד ההודעה.
- דווחו למערך הסייבר ולמשטרה. התקשרו למערך הסייבר הלאומי ב-119, בחינם, ועל חיוב שלא ביצעתם או כסף שאבד הגישו גם תלונה במשטרה. אם יש סכנה מיידית או שליח בדרך, המספר הוא 100.
- פתחו מחלוקת על החיוב. בקשו מחברת האשראי או מהבנק לבטל את העסקה שלא ביצעתם, ושמרו את מספר הפנייה ואת מועד הדיווח. כך בודקים חיוב שאינכם מזהים ומכחישים עסקה מסוימת.
תעדו לפני שאתם מוחקים או חוסמים
הטעות הנפוצה היא למחוק את ההודעה או לחסום את המספר מיד, מתוך רצון להיפטר מהתחושה הרעה. אבל ברגע שמחקתם, איבדתם את ההוכחה, והבנק, המשטרה ומערך הסייבר פועלים לפי מה שתציגו להם. לכן התיעוד קודם לחסימה ולמחיקה.
לפני כל פעולה אחרת, שמרו את מה שיש לכם:
- צלמו את ההודעה או השיחה. צילום מסך של המסרון, של הדוא״ל או של ההתכתבות בוואטסאפ, כולל הקישור המלא, שם השולח ומספר הטלפון שממנו הגיעה הפנייה.
- רשמו תאריכים וסכומים. מתי הגיעה הפנייה, מתי העברתם או מסרתם פרטים, וכמה. אם היו כמה חיובים, רשמו כל אחד בנפרד.
- שמרו אישורי העברה ומספרי אסמכתה. אם העברתם כסף, שמרו את אישור ההעברה ואת מספר החשבון או הארנק שאליו הועבר.
- אל תמשיכו בהתכתבות. תעדו רק את מה שכבר יש, ואל תישארו בקשר עם הנוכל או תנסו להחזיר את הכסף בעצמכם.
רק אחרי שתיעדתם, אפשר לחסום את המספר ולדווח עליו באפליקציית הטלפון. אם תרצו למחוק את ההודעה, עשו זאת רק אחרי שצילמתם אותה ושמרתם את הצילום במקום בטוח.
לאן מדווחים, וכל גורם למה משמש
בישראל יש כמה כתובות דיווח, וכל אחת מטפלת בדבר אחר, והונאה אחת לעיתים מצריכה יותר מאחת.
מערך הסייבר הלאומי, מוקד 119
המוקד הלאומי לדיווח על אירועי סייבר, בחיוג 119, בחינם ובכל שעה. פונים אליו על הודעה, קישור או שיחה חשודים, על פישינג ועל פריצה לחשבון דוא״ל או רשת חברתית, ואפשר גם רק להתייעץ. אם קיבלתם קישור ואתם רוצים לבדוק אותו בלי ללחוץ, אפשר להיעזר בכלי לבדיקת קישורים חשודים. המוקד אינו מחזיר כסף, אבל עוזר לעצור את הנזק ולאבטח את החשבונות.
מוקד ההונאות של הבנק או חברת האשראי
אליו פונים ראשון כשירד כסף: רק הוא יכול לחסום כרטיס וחשבון, לעצור העברות ולפתוח מחלוקת על חיוב. אם מסרתם קוד שאולי הוסיף את הכרטיס לארנק דיגיטלי של נוכל, בקשו גם להסיר את הכרטיס מכל ארנק. לפי הוראת ניהול בנקאי תקין 426, המוקד חייב לתת מענה אנושי בכל שעות היממה. את המספרים מרכז בנק ישראל בדף מוקדים בנקאיים לדיווח על הונאה, והם גם באפליקציה ובגב הכרטיס.
משטרת ישראל
במקרה חירום, למשל שליח שבדרך לאסוף כסף או איום, מתקשרים ל-100. אחרת מגישים תלונה בתחנה, או ממלאים בקשה להגשת תלונה בטופס המקוון באתר המשטרה ב-gov.il, בנושא עבירת רכוש והונאה, דרך ההזדהות הלאומית ובצירוף הצילומים והאישורים ששמרתם. הונאות מקוונות מורכבות נחקרות בין השאר ביחידת הסייבר של להב 433.
הרגולטור, לפי סוג ההונאה
כשההונאה נוגעת להשקעות, לקריפטו או לביטוח, יש למי לדווח גם מעבר למשטרה. על הונאת השקעות וייעוץ לא מורשה מדווחים לרשות ניירות ערך, בקו הישיר למסירת מידע ובלי חובת הזדהות, והיא גם מנהלת רשימות בעלי רישיון לבדיקה לפני שמעבירים כסף. על מטבע וירטואלי ועל גופי ביטוח וחיסכון מפקחת רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון.
הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן
כשמדובר בעסק שהטעה אתכם, למשל חנות מקוונת שגבתה ולא סיפקה, אפשר להגיש תלונה לפניות הציבור של הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן, בחינם וגם בעילום שם. הרשות מטפלת בעסקאות בין עסק לצרכן בלבד, לא בעסקה בין אנשים פרטיים, למשל מוכר פרטי בלוח. על חנות מזויפת או מוכר פרטי שנעלם כתבנו בנפרד.
טבלה: מה קרה, לאן מדווחים ואיך
| מה קרה | לאן מדווחים | איך |
|---|---|---|
| הודעה, קישור או שיחה חשודים, בלי שירד כסף | מערך הסייבר הלאומי | חיוג 119, בחינם. לצלם ולחסום את המספר |
| מסרתם קוד או פרטי כרטיס, או שירד כסף | מוקד ההונאות של הבנק או חברת האשראי, ואז המשטרה | התקשרו למוקד שחייב מענה בכל שעה. חסמו ופתחו מחלוקת |
| שליח בדרך לאסוף כסף או כרטיס, או איום | משטרת ישראל | חיוג 100, מוקד חירום |
| הונאת השקעות, מסחר או קריפטו | רשות ניירות ערך, הבנק והמשטרה | קו ישיר למסירת מידע, בלי חובת הזדהות |
| חנות מקוונת או עסק שהטעה וגבה | הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן | טופס פניות הציבור ב-gov.il, אפשר בעילום שם |
| פריצה לחשבון דוא״ל, רשת חברתית או וואטסאפ | מערך הסייבר, והפלטפורמה עצמה | חיוג 119, ושחזור החשבון דרך הפלטפורמה |
הזכויות שלכם: מה החוק אומר על החזר הכסף
על חיובים שבוצעו באמצעי התשלום שלכם בלי ידיעתכם, כמו כרטיס אשראי שפרטיו נגנבו, חל חוק שירותי תשלום, התשע״ט-2019, שנכנס לתוקף באוקטובר 2020. מה שקובע את גובה האחריות שלכם הוא מתי דיווחתם. לפי הוראות החוק וההסבר של כל זכות:
- על חיובים שבוצעו אחרי שהודעתם לבנק או לחברת האשראי, אינכם משלמים כלל.
- על מה שקרה לפני ההודעה תשלמו לכל היותר את הנמוך מבין שניים: הסכום שנגבה בפועל, או 75 ש״ח ועוד 30 ש״ח לכל יום מאז שגיליתם ועד שהודעתם. אם הודעתם בתוך 30 יום מהשימוש לרעה הראשון, לא תשלמו יותר מ-450 ש״ח.
- את הסכומים שמעבר לכך הבנק או חברת האשראי צריכים להשיב בהקדם, ולכל המאוחר תוך 8 ימי עסקים מההודעה.
גם מי שמסר בעצמו קוד או פרטים למי שהתחזה לבנק עשוי להיות מוגן. לפי חוות דעת של משרד המשפטים מ-2021, אדם כזה זכאי להגנת חוק שירותי תשלום, ובנק ישראל מסר שהנחיותיו לבנקים תואמות אותה. ההגנה חלשה הרבה יותר כשאתם בעצמכם ביצעתם את ההעברה, למשל בהעברה בנקאית, בביט או בפייבוקס לנוכל. לכן מהירות הדיווח קריטית במיוחד בהעברות כאלה. כך נראות בקשות התשלום המזויפות בביט ובפייבוקס, ואיך לא לאשר אותן. על הצעדים המלאים אחרי מסירת קוד כתבנו במדריך על שיחות התחזות בשם הבנק או המשטרה, ועל חיובים מזויפים בשם הבנק וטבלת מוקדי ההונאות במדריך לזיהוי הודעות פישינג.
אם הבנק או חברת האשראי מסרבים להחזיר את הכסף, הגישו תלונה ליחידה לפניות הציבור שלהם, ואם התשובה לא מספקת פנו לפיקוח על הבנקים. אבל היו מציאותיים: החוק מגן היטב על חיובים לא מורשים בכרטיס, ועל כסף שהעברתם בעצמכם לנוכל אין הבטחה שיחזור.
היזהרו מחברות שמבטיחות להשיב את הכסף
מי שנפל בהונאה הוא יעד להונאה שנייה. נפגעים רבים מקבלים אחר כך פנייה חדשה: חברה, משרד עורכי דין או מתחזה לגוף ממשלתי, שמבטיחים לאתר את הכסף ולהחזיר אותו תמורת תשלום מראש. בדוח הפשיעה המקוונת של ה-FBI לשנת 2025 נרשמו 10,516 תלונות על הונאות השבה כאלה, עם הפסדים של כ-1.4 מיליארד דולר. בישראל פורסם ביוני 2026 על נפגע ששילם לחברת השבה כזו 150,000 דולר, ואיבד גם אותם.
הסימן המובהק הוא גורם שפונה אליכם ביוזמתו ומבקש תשלום מראש כדי להחזיר כסף שאבד. גוף אמין לא עובד כך. אם אתם רוצים ייצוג משפטי, בחרו עורך דין בעצמכם ובדקו אותו, ולא מישהו שפנה אליכם. את הדיווח למשטרה ולרגולטור אתם מגישים בעצמכם, ישירות ובחינם.
וההיקף גדל. לפי דברי ההסבר לתזכיר חוק שפרסם משרד המשפטים במאי 2026, בשנת 2024 בוצעו בישראל הונאות פיננסיות בהיקף של כ-120 מיליון ש״ח, לעומת כ-85 מיליון ש״ח ב-2023. במקביל, מוקד 119 של מערך הסייבר הלאומי קיבל ב-2025 כ-26,500 דיווחים על אירועי סייבר, עלייה של כ-55% לעומת 2024. דיווח מהיר ומלא מגן עליכם, וגם עוזר לרשויות לעצור נוכלים.
קראו גם: איך מגלים שנפתחו הלוואה או חשבון על שמכם, מה עושים כשנחטף חשבון וואטסאפ, איך בודקים אם שיחה או סרטון זויפו בבינה מלאכותית, איך עובדת הונאת השקעות רומנטית בקריפטו, איך חוסמים העברת בעלות ברכב בהונאה, והונאת דואר ישראל: חבילה ממתינה ודמי מכס מזויפים.
שיטות נוספות מוסברות במדור ההונאות. ל-TechLight יש גם קורס מניעת הונאות, לצד מדריכים וכלים חינמיים, שעוזרים לזהות הונאות בעברית פשוטה.