נסו בעצמכם

סימולציית הונאות: 5 תרחישים, 10 סימנים

מקבלים הודעה, כמו אלה שמגיעות בטלפון ובמייל, ומחליטים מה לעשות. אחרי שפועלים, הסימולציה מראה מה מסרתם ואילו סימנים הסגירו את ההונאה, כדי שתזהו אותם בפעם הבאה.

  • אין בסימולציה טופס אמיתי: שום דבר שמקלידים לא נשלח ולא נשמר
  • שדה הכרטיס לא מקבל מספר כרטיס מלא
  • פתוחה לכולם, בלי הרשמה, בטלפון ובמחשב

איך זה עובד

  1. בוחרים תרחיש

    בוחרים אחד מחמשת התרחישים, ואם רוצים, גם את המכשיר: טלפון או מחשב.

  2. מחליטים מה לעשות

    כמו בהודעה אמיתית, אין על המסך רמזים, רק סימון קבוע שזו הדגמה. פותחים, מקלידים, עונים או לוחצים, כאילו זה קורה באמת.

  3. רואים מה זה היה עולה

    ברגע שפעלתם, למשל שלחתם פרטים, אישרתם העברה או התקנתם אפליקציה, הסימולציה עוצרת ומראה מה מסרתם ומה זה היה עולה לכם.

  4. לומדים את הסימנים

    מיד אחר כך מופיעים הסימנים שהסגירו את ההונאה, כל אחד עם הסבר, ומה עושים אם זה כבר קרה. משם עוברים לתרחיש הבא.

10 הסימנים

כל תרחיש בנוי על כמה מהסימנים האלה, ויחד חמשת התרחישים מכסים את כולם. מספיק סימן אחד כדי לעצור ולבדוק.

  1. הקישור

    לא מוביל לאתר של החברה. האתר האמיתי הוא השם שצמוד לסיומת.

    מה עושים: לא נכנסים דרך הקישור. פותחים בעצמכם את האתר או את האפליקציה, או בודקים את הכתובת בכלי בדיקת קישור חשוד.

  2. לחץ זמן

    מועד אחרון, איום או סוד, כדי שתפעלו לפני שתבדקו.

    מה עושים: עוצרים לפני כל פעולה, ובודקים מול החברה במספר או באפליקציה שאתם מכירים.

  3. הניסוח

    פנייה כללית כמו "לקוח יקר" ובקשה כספית.

    מה עושים: לא משלמים מתוך ההודעה. נכנסים בעצמכם לאתר או לאפליקציה הרשמיים, ובודקים שם אם באמת יש חוב.

  4. השולח

    שם או מספר מוכר הם לא הוכחה. אפשר לזייף אותם.

    מה עושים: לא סומכים על השם שמופיע. מתקשרים לחברה או לאדם במספר שאתם מכירים.

  5. הסכום

    סכום קטן ותמים. המטרה היא פרטי הכרטיס, לא הסכום.

    מה עושים: גם בשביל כמה שקלים, לא מקלידים פרטי כרטיס בדף שהגעתם אליו מקישור.

  6. הקוד

    בקשה לקוד אימות. הבנק לא יבקש אותו בשיחה או בדף שהגעתם אליו מקישור.

    מה עושים: לא מוסרים קוד אימות לאף אחד, גם לא למי שמציג את עצמו כנציג הבנק.

  7. האפליקציה

    בקשה להתקין אפליקציה, לשתף מסך או לאשר גישה "כדי לעזור".

    מה עושים: לא מתקינים ולא משתפים מסך לבקשת מי שפנה אליכם. מנתקים ופונים בעצמכם למספר הרשמי.

  8. בן המשפחה

    בקשה דחופה לכסף, ממספר חדש או בקול מוכר.

    מה עושים: מתקשרים לבן המשפחה במספר הישן והמוכר, או שואלים מילת קוד משפחתית.

  9. "החשבון הבטוח"

    בקשה להעביר כסף כדי "להגן" עליו. אין חשבון בטוח כזה.

    מה עושים: לא מעבירים כסף לשום חשבון. מנתקים ומתקשרים לבנק במספר שבגב הכרטיס.

  10. ההצעה

    זכייה, החזר או "רווח בטוח". ההצעה הטובה היא הפיתיון.

    מה עושים: לא השתתפתם? לא זכיתם. לא משלמים ולא מוסרים פרטים כדי לקבל פרס או החזר.

5 התרחישים

כל תרחיש הוא סוג נפוץ של הודעת הונאה, ובכל אחד מתרגלים כמה מהסימנים. החברות שבתרחישים בדויות.

  1. תרחיש 1

    דמי משלוח

    מסרון או מייל על חבילה שמחכה לכם, ובקשה לשלם סכום קטן כדי לקבל אותה.

    לנסות את התרחיש הזה
  2. תרחיש 2

    אימות דחוף מהבנק

    הודעה על פעילות חריגה בחשבון, ובקשה לאמת את הזהות בקוד חד-פעמי כדי "לעצור העברה".

    לנסות את התרחיש הזה
  3. תרחיש 3

    זכייה בפרס

    הודעה שזכיתם בפרס, ושנשאר רק לשלם דמי משלוח סמליים.

    לנסות את התרחיש הזה
    הסימנים בתרחיש
  4. תרחיש 4

    בן משפחה במצוקה

    הודעת וואטסאפ ממספר חדש, כאילו מבן משפחה, עם בקשה דחופה להעביר כסף באפליקציית תשלומים.

    לנסות את התרחיש הזה
    הסימנים בתרחיש
  5. תרחיש 5

    התראת אבטחה

    התראה שהמכשיר בסכנה, ובקשה להתקין "אפליקציית הגנה" או להתקשר לתמיכה. בפועל זו אפליקציה לשליטה מרחוק במכשיר.

    לנסות את התרחיש הזה

גם בלי ללחוץ "שלח"

המידע שמוקלד באתר מועבר לתוקפים בזמן אמת. כלומר, גם אם לא לחצתם על כפתור השליחה ולא השלמתם את התהליך, ייתכן שהפרטים שכבר הקלדתם נחשפו.

אזהרת מערך הסייבר הלאומי מ-29 ביולי 2026, בערוץ הטלגרם הרשמי שלו, על אתר מזויף של מעקב משלוחים.

לכן בסימולציה כל פרט נחשב כנמסר מהרגע שמתחילים להקליד אותו, עוד לפני שלוחצים על כפתור. ובמציאות: כל פרט שהקלדתם בדף שהגעתם אליו מקישור, התייחסו אליו כאילו נמסר, גם אם לא שלחתם.

כבר לחצתם או הקלדתם משהו?

הצעדים הראשונים, לפי מה שקרה. הפירוט המלא נמצא במדריכים.

  • רק לחצתם על הקישור

    לפי מערך הסייבר, מי שלחץ ולא מילא פרטים יכול ברוב המקרים להיות רגוע. אל תמשיכו בדף, ואם המכשיר ביקש להתקין או להריץ משהו, סרקו אותו בתוכנת הגנה. איך מזהים את ההודעה הבאה: המדריך להודעות פישינג.

  • הקלדתם פרטי כרטיס או סיסמה

    גם אם לא לחצתם "שלח": התקשרו מיד למוקד ההונאות של חברת האשראי או של הבנק וחסמו את הכרטיס, והחליפו כל סיסמה שהקלדתם. אחר כך עקבו אחרי החיובים. חיוב שאינכם מזהים: המדריך לעסקה לא מוכרת בכרטיס.

  • מסרתם קוד או העברתם כסף

    התקשרו לבנק במספר שבגב הכרטיס או באתר הרשמי, ובקשו לעצור את ההעברה ולחסום פעולות. העברה או בקשת תשלום בביט או בפייבוקס: המדריך להונאות ביט ופייבוקס.

  • התקנתם אפליקציה או שיתפתם מסך

    נתקו את המכשיר מהאינטרנט והסירו את האפליקציה. אחר כך התקשרו לבנק ממכשיר אחר, ובקשו לחסום פעולות.

  • ובכל מקרה: תעדו ודווחו

    צלמו את ההודעה לפני שאתם מוחקים או חוסמים, ודווחו למערך הסייבר הלאומי בחיוג 119. למי עוד פונים ובאיזה סדר: המדריך לדיווח על הונאה.

כל המדריכים על הונאות נמצאים במדור הונאות ולקחים.

רוצים לנסות?

הסימולציה פתוחה לכולם, בלי הרשמה. חמישה תרחישים, ובסוף כל אחד ההסבר המלא.

לסימולציה

ב-TechLight יש קורסים, מאמרים ומדריכים להגנה מהונאות, ובהם הקורס מאחורי הקלעים של ההונאה.

פורסם ב-19 באוקטובר 2026 · צוות התוכן של TechLight