הכתובת נקראת כמו שהדפדפן קורא אותה, לפי תקן הכתובות שהדפדפנים עובדים לפיו: מה שלפני הסימן @ לא נחשב, ומספר או קוד בשם נקראים ככתובת IP.
שם האתר האמיתי הוא הסיומת והמילה שלפניה, לפי רשימת הסיומות הציבורית (Public Suffix List), למשל co.il ו-gov.il. סיומת שאינה ברשימה העולמית של IANA מסומנת כסיומת שלא קיימת, ושמות תחת gov.il, muni.il, idf.il, ac.il ו-k12.il ניתנים לפי כללי איגוד האינטרנט הישראלי רק לגופים שהכללים מונים.
המקור: תקן הכתובות (WHATWG URL Standard), RFC 3986: החלק שלפני @, רשימת הסיומות הציבורית, IANA: רשימת הסיומות העולמית, איגוד האינטרנט הישראלי: כללי הרישום של .il
שם עם אותיות שאינן באנגלית מוצג בשתי צורותיו: כפי שהוא נראה, וכפי שהדפדפן שולח אותו (Punycode, לפי RFC 3492). תווים נסתרים ותווים שמשנים את כיוון הכתיבה מסומנים, והכתובת נבדקת בלעדיהם.
אותיות מכמה שפות באותו שם, ואותיות קיריליות או יווניות שנראות כמו אותיות באנגלית, מסומנות לפי טבלת האותיות הדומות של Unicode וכללי התצוגה של Chrome.
המקור: RFC 3492: Punycode, Unicode UTS #39: אותיות דומות, Chrome: כללי התצוגה של שמות שאינם באנגלית
הבדיקה מכירה את הכתובות של הבנקים, חברות האשראי, ביט ופייבוקס, דואר ישראל, כביש 6, אפליקציות החניה, חברת החשמל, ביטוח לאומי, רשות המסים, המשטרה, חברות התקשורת, קופות החולים, רב-קו ואל על, ושל החברות הבינלאומיות שמתחזים אליהן בישראל.
כל כתובת נבדקה מול האתר של הגוף עצמו, מול בנק ישראל או מול gov.il. כשהשם של גוף מופיע בכתובת אחרת, הבדיקה אומרת שזו לא אחת הכתובות המוכרות שלו, ולא קובעת שהאתר מזויף.
כשההודעה מציגה את עצמה כהודעה של אחד הגופים האלה, למשל בשם שבתחילתה או בחתימה, הבדיקה בודקת אם הקישורים שבה מובילים לכתובות המוכרות שלו. השם לבדו לא מוכיח מי שלח את ההודעה: הודעה מזויפת יכולה להופיע גם בתוך השרשור של השולח האמיתי.
המקור: בנק ישראל: רשימת התאגידים הבנקאיים, בנק ישראל: מוקדי השירות של הבנקים וחברות האשראי, משרד הבריאות: קופות החולים, דואר ישראל: SMS מהדואר, Google: רשימת הדומיינים שלה, Microsoft: הכתובות של Microsoft 365
קישור מקוצר מסתיר את היעד שלו. הבדיקה לא פותחת אותו, ולכן היא אומרת רק שהיעד מוסתר, ומציינת איך לראות אותו כשהשירות עצמו מתעד דרך כזו היום.
סיומות שמופיעות הרבה בדיווחים על אתרי פישינג מסומנות לפי הדוחות של Interisle ושל Spamhaus מ-2026. רוב האתרים בסיומות האלה אינם מזויפים.
המקור: מערך הסייבר הלאומי: קישורים מקוצרים, Bitly Link Checker, TinyURL: תצוגה מקדימה, Interisle: Phishing Landscape 2026, Spamhaus: פישינג לפי סיומת
שירותים לבניית אתרים, טפסים, שיתוף קבצים וכתובות זמניות מאפשרים לכל אחד לפתוח דף ולבחור לו שם, גם על כתובת של חברה גדולה. כשהקישור מוביל לשירות כזה, הבדיקה אומרת שהתוכן שייך למי שפתח אותו.
המקור: Weebly: כתובת חינמית לאתר, WordPress.com: כתובת האתר, ngrok: כתובת למחשב של מישהו, Google: דפים שמוצגים דרך התרגום, Microsoft: הסיומת cloud.microsoft
הצעדים לפי מערך הסייבר הלאומי, בנק ישראל ורשות המסים: לא לוחצים ולא מוסרים פרטים, נכנסים בעצמכם לאתר הרשמי או לאפליקציה, ומי שכבר מסר פרטי כרטיס או קוד מתקשר מיד לבנק או לחברת האשראי. על הודעה חשודה מדווחים למערך הסייבר בחיוג 119, בוואטסאפ 050-6251119, בדוא״ל או בטופס המקוון.
המקור: מערך הסייבר הלאומי: דיווח על אירוע סייבר, מערך הסייבר הלאומי: 10 סימני אזהרה, מערך הסייבר הלאומי: מתקפות הדיוג ב-2025, משטרת ישראל: תלונה מקוונת, בנק ישראל: מוקדי ההונאות, רשות המסים: הודעות פישינג