בדיקת קישור חשוד

הדביקו קישור, או את כל ההודעה שקיבלתם, וראו מה הכתובת באמת: שם האתר האמיתי, שמות שמחקים בנקים וגופים מוכרים, קישורים מקוצרים, קבצים להורדה ועוד, ומה עושים. הבדיקה נעשית כולה בדפדפן שלכם: הקישור לא נפתח ולא נשמר.

הבדיקה והתוצאה

הכלי האינטראקטיבי נטען...

הבדיקה קוראת את הכתובת לפי התקנים שהדפדפנים עובדים לפיהם, ומשווה אותה לרשימות שבדקנו מול המקורות: הכתובות של הגופים, שירותי הקיצור, הסיומות והשירותים הפתוחים.

הבדיקה קוראת רק את מבנה הכתובת, בדפדפן שלכם: היא לא פותחת את הקישור, לא יודעת מה יש בדף ואינה ערובה לשום דבר. המקורות נבדקו ב-19 באוקטובר 2026.

איך נקרא שם האתר

הכתובת נקראת כמו שהדפדפן קורא אותה, לפי תקן הכתובות שהדפדפנים עובדים לפיו: מה שלפני הסימן @ לא נחשב, ומספר או קוד בשם נקראים ככתובת IP.

שם האתר האמיתי הוא הסיומת והמילה שלפניה, לפי רשימת הסיומות הציבורית (Public Suffix List), למשל co.il ו-gov.il. סיומת שאינה ברשימה העולמית של IANA מסומנת כסיומת שלא קיימת, ושמות תחת gov.il, muni.il, idf.il, ac.il ו-k12.il ניתנים לפי כללי איגוד האינטרנט הישראלי רק לגופים שהכללים מונים.

המקור: תקן הכתובות (WHATWG URL Standard), RFC 3986: החלק שלפני @, רשימת הסיומות הציבורית, IANA: רשימת הסיומות העולמית, איגוד האינטרנט הישראלי: כללי הרישום של .il

אותיות שמתחפשות

שם עם אותיות שאינן באנגלית מוצג בשתי צורותיו: כפי שהוא נראה, וכפי שהדפדפן שולח אותו (Punycode, לפי RFC 3492). תווים נסתרים ותווים שמשנים את כיוון הכתיבה מסומנים, והכתובת נבדקת בלעדיהם.

אותיות מכמה שפות באותו שם, ואותיות קיריליות או יווניות שנראות כמו אותיות באנגלית, מסומנות לפי טבלת האותיות הדומות של Unicode וכללי התצוגה של Chrome.

המקור: RFC 3492: Punycode, Unicode UTS #39: אותיות דומות, Chrome: כללי התצוגה של שמות שאינם באנגלית

שמות של גופים מוכרים

הבדיקה מכירה את הכתובות של הבנקים, חברות האשראי, ביט ופייבוקס, דואר ישראל, כביש 6, אפליקציות החניה, חברת החשמל, ביטוח לאומי, רשות המסים, המשטרה, חברות התקשורת, קופות החולים, רב-קו ואל על, ושל החברות הבינלאומיות שמתחזים אליהן בישראל.

כל כתובת נבדקה מול האתר של הגוף עצמו, מול בנק ישראל או מול gov.il. כשהשם של גוף מופיע בכתובת אחרת, הבדיקה אומרת שזו לא אחת הכתובות המוכרות שלו, ולא קובעת שהאתר מזויף.

כשההודעה מציגה את עצמה כהודעה של אחד הגופים האלה, למשל בשם שבתחילתה או בחתימה, הבדיקה בודקת אם הקישורים שבה מובילים לכתובות המוכרות שלו. השם לבדו לא מוכיח מי שלח את ההודעה: הודעה מזויפת יכולה להופיע גם בתוך השרשור של השולח האמיתי.

המקור: בנק ישראל: רשימת התאגידים הבנקאיים, בנק ישראל: מוקדי השירות של הבנקים וחברות האשראי, משרד הבריאות: קופות החולים, דואר ישראל: SMS מהדואר, Google: רשימת הדומיינים שלה, Microsoft: הכתובות של Microsoft 365

קישורים מקוצרים וסיומות

קישור מקוצר מסתיר את היעד שלו. הבדיקה לא פותחת אותו, ולכן היא אומרת רק שהיעד מוסתר, ומציינת איך לראות אותו כשהשירות עצמו מתעד דרך כזו היום.

סיומות שמופיעות הרבה בדיווחים על אתרי פישינג מסומנות לפי הדוחות של Interisle ושל Spamhaus מ-2026. רוב האתרים בסיומות האלה אינם מזויפים.

המקור: מערך הסייבר הלאומי: קישורים מקוצרים, Bitly Link Checker, TinyURL: תצוגה מקדימה, Interisle: Phishing Landscape 2026, Spamhaus: פישינג לפי סיומת

שירותים שבהם כל אחד פותח אתר

שירותים לבניית אתרים, טפסים, שיתוף קבצים וכתובות זמניות מאפשרים לכל אחד לפתוח דף ולבחור לו שם, גם על כתובת של חברה גדולה. כשהקישור מוביל לשירות כזה, הבדיקה אומרת שהתוכן שייך למי שפתח אותו.

המקור: Weebly: כתובת חינמית לאתר, WordPress.com: כתובת האתר, ngrok: כתובת למחשב של מישהו, Google: דפים שמוצגים דרך התרגום, Microsoft: הסיומת cloud.microsoft

מה עושים ולאן מדווחים

הצעדים לפי מערך הסייבר הלאומי, בנק ישראל ורשות המסים: לא לוחצים ולא מוסרים פרטים, נכנסים בעצמכם לאתר הרשמי או לאפליקציה, ומי שכבר מסר פרטי כרטיס או קוד מתקשר מיד לבנק או לחברת האשראי. על הודעה חשודה מדווחים למערך הסייבר בחיוג 119, בוואטסאפ 050-6251119, בדוא״ל או בטופס המקוון.

המקור: מערך הסייבר הלאומי: דיווח על אירוע סייבר, מערך הסייבר הלאומי: 10 סימני אזהרה, מערך הסייבר הלאומי: מתקפות הדיוג ב-2025, משטרת ישראל: תלונה מקוונת, בנק ישראל: מוקדי ההונאות, רשות המסים: הודעות פישינג

מדריכים קשורים

הונאה טלפונית בשם הבנק או המשטרה: איך מזהים, ומה עושים אם כבר מסרתם קוד

איך נשמעת שיחה מתחזה מהבנק, מחברת האשראי או מהמשטרה, מה הבנק לא יבקש מכם לעולם ומה עושים בזמן השיחה. כולל סדר הפעולות למי שכבר מסר קוד או העביר כסף, ומה אומר חוק שירותי תשלום על החזר.

פרצו לכם לוואטסאפ? מה עושים עכשיו, ואיך מזהים בקשת קוד או החלפת סים

איך נראית בקשת הקוד שמובילה להשתלטות על וואטסאפ, איך מחזירים את החשבון ומזהירים חברים, ומה עושים כשגונבים את מספר הטלפון עצמו. כולל טבלת צעדים, הפעלת אימות דו-שלבי ולאן מדווחים בישראל.

אתר מזויף או הונאה ביד 2: איך בודקים לפני שמשלמים, ומה עושים אם כבר שילמתם

איך מזהים חנות מזויפת ממודעה ברשתות, אתר שמתחזה למותג ישראלי ומוכר או קונה מזויפים ביד 2, ואיך בודקים אתר לפני שמשלמים. כולל סדר הפעולות אחרי תשלום, ומה מאפשרים חוק הגנת הצרכן וחוק שירותי תשלום לבטל ולהחזיר.

גניבת זהות: איך מגלים הלוואה או חשבון שנפתחו על שמכם, ומה עושים עכשיו

איך צילום של תעודת זהות או פרטים שדלפו הופכים להלוואה, לכרטיס או לחשבון על שמכם, אילו סימנים צריכים להדליק נורה ומה חוק נתוני אשראי מאפשר לבדוק ולבקש. כולל סדר הפעולות למי שכבר גילה הלוואה שלא לקח, ומה עושים כשתעודת הזהות נגנבה.

כלים קשורים

סימולטור גרף נרות

איך מסחר ממונף יכול לרוקן את החשבון, בסימולציה בלי כסף אמיתי

סימולציית הונאות

אם תזהו הודעת הונאה לפני שתלחצו, ואילו סימנים מסגירים אותה