גיליתם הלוואה, כרטיס אשראי או חשבון בנק שלא אתם פתחתם? פנו קודם כול לגוף שמופיע בהודעה, במספר שמצאתם בעצמכם באתר הרשמי שלו, ואמרו שלא אתם ביקשתם. אחר כך הגישו תלונה במשטרה, הזמינו את דוח ריכוז הנתונים של מערכת נתוני האשראי בבנק ישראל כדי לראות אם יש על שמכם התחייבויות נוספות, ובקשו לתקן כל רישום שאינו שלכם.

גניבת זהות מתחילה בפרטים. מספר תעודת זהות, צילום של התעודה או פרטים שמסרתם בהודעה מתחזה יכולים לשמש מישהו אחר כדי להתחזות לכם מול בנק, חברת אשראי או חברה אחרת. מערך הסייבר הלאומי כתב בספטמבר 2025 שבשנים האחרונות נרשמה עלייה חדה במקרי הונאה שהתבססו על פרטי תעודות זהות שנגנבו או דלפו לרשת.

איך הפרטים שלכם מגיעים לרמאים?

  • צילום של תעודת הזהות. לפי מערך הסייבר, יותר ויותר אנשים מצלמים את התעודה ומשתפים אותה, למשל כשמקבלים משלוח, שוכרים דירה או מקבלים שירות. הבקשה יכולה להגיע גם בוואטסאפ: בספטמבר 2025 דיווח mako על רשת שיווק שביקשה מלקוחה חדשה, בשיחה ממספר נייד רגיל, לשלוח בוואטסאפ צילום של התעודה ושל הספח. "רוב הציבור אינו מודע לכך שצילום תעודת הזהות שהועבר כבדרך אגב למשל לשליח, עלול להפוך למפתח לזיוף זהות דיגיטלית", אמרה נעמה בן צבי, ראש היחידה להזדהות ויישומים ביומטריים במערך.
  • מודעות דרושים מזויפות. ב-2015 נעצרו שני חשודים שלפי החשד פרסמו ברשתות החברתיות מודעות "דרושים עובדים", וביקשו מהפונים לצלם את תעודת הזהות ואת פרטי כרטיס האשראי. החשודים הכחישו.
  • דליפות מידע. בנובמבר 2021 הדליפה קבוצת ההאקרים "בלאק שאדו" מידע מאתרים שאוחסנו אצל חברת סייברסרב, ובו פרטים של כ-290 אלף מטופלים במכון מור, כולל שמות ומספרי תעודות זהות. הרשות להגנת הפרטיות דרשה מהחברה להודיע באופן אישי לכל מי שהמידע עליו דלף, או עלול היה לדלוף, מה דלף ומה מומלץ לו לעשות.
  • פישינג והתחזות. הודעות ואתרים מתחזים מנסים להוציא מכם סיסמה, מספר תעודת זהות, פרטי כרטיס וקוד. לפי כתב אישום שהגישה פרקליטות מחוז דרום בפברואר 2026, הנאשם התחזה לנציגי בנקים, חברות אשראי וחברות תקשורת, וכך השיג במרמה פרטי זיהוי וצילומי תעודות זהות. איך מזהים הודעת פישינג מהבנק, מכביש 6 או מהדואר ושיחה של מי שמתחזה לנציג בנק מוסבר במדריכים נפרדים.

למה דווקא תעודת הזהות? כי גופים שונים, כולל משרדי ממשלה, מאמתים זהות מרחוק לפי מספר התעודה ותאריך ההנפקה שלה. כך מאפשרות גם הוראות בנק ישראל לגופים בתחום נתוני האשראי. מערך הסייבר קרא לארגונים להפסיק להסתמך על תאריך ההנפקה, כי זה פרט "סטטי, גלוי ונגיש", וצילום של התעודה חושף את שני הפרטים.

מה עושים עם הפרטים שלכם?

  • כרטיס אשראי, חשבון והלוואות. ב-2023 סיפר צעיר בן 24 ל-mako שקיבל מישראכרט הודעה על הפעלת כרטיס אשראי שלא הזמין. לדבריו, מי שזייף תעודת זהות על שמו פתח חשבון בבנק דיגיטלי וביקש הלוואות של 200 אלף ש״ח מארבעה גופים. ההלוואות לא ניתנו, ולפי הבנק, מערכות הבקרה שלו חשדו בזיוף יום אחרי הפתיחה, והחשבון הוקפא.
  • תיקים בהוצאה לפועל. לפי כתב האישום מפברואר 2026, בין נובמבר 2024 לינואר 2026 פתח הנאשם חשבונות בנק על שם מתלוננים בלי ידיעתם, הנפיק כרטיסי אשראי ולקח הלוואות. נגד חלק מהקורבנות נפתחו תיקים בהוצאה לפועל, ולפי כתב האישום, הנאשם קיבל במרמה כ-540 אלף ש״ח.
  • מכשירים סלולריים. לפי החשד במקרה של מודעות הדרושים מ-2015, הצילומים שימשו כדי להתחזות לפונים ולקבל מפלאפון מכשירים וציוד בשווי של יותר מ-150 אלף ש״ח, ב-28 מקרים לפחות.

חלק מהפעולות האלה נעשות היום מרחוק. מ-2018 הפיקוח על הבנקים מתיר לפתוח חשבון מקוון בזיהוי חזותי מרחוק, באישור מראש שלו ובכפוף לבקרות "למניעת ניצול הטכנולוגיה לביצוע הונאות, התחזות". במאי 2024 הוא הטיל עיצום של 700 אלף ש״ח על ישראכרט, שפתחה כך חשבונות מקוונים למתן הלוואות בלי לקבל את אישורו.

איך מגלים שמישהו פועל בשמכם?

  • מסרון או מכתב על כרטיס, חשבון או הלוואה שלא ביקשתם.
  • הודעה מנותן אשראי שקיבל עליכם דוח אשראי. לפי חוק נתוני אשראי, מלווה שקיבל דוח כזה כדי להתקשר איתכם בעסקת אשראי חייב להודיע לכם על כך מיד.
  • מכתב מההוצאה לפועל, או שיחות גבייה, על חוב שאינכם מכירים.
  • סירוב לאשראי שלא ציפיתם לו, או הצעה בתנאים גרועים מהרגיל.
  • בדוח ריכוז הנתונים: הלוואה או מסגרת שאינכם מכירים, או גוף שמעולם לא הייתם בקשר איתו ברשימת הגופים שקיבלו עליכם מידע.

מה אפשר לבדוק ולבקש במאגר נתוני האשראי?

מערכת נתוני האשראי של בנק ישראל פועלת לפי חוק נתוני אשראי מ-2016. בנקים, חברות כרטיסי אשראי ונותני אשראי חוץ-בנקאיים מדווחים למאגר שלה על ההתחייבויות של הלקוחות ועל אופן הפירעון, ולכן הלוואה שנלקחה על שמכם בגוף כזה צפויה להופיע בדוח שלכם. כשמבקשים הלוואה, לשכת אשראי מקבלת מהמאגר את הנתונים ומכינה דוח אשראי בשביל המלווה, רק בהסכמה מפורשת שניתנת לעסקה מסוימת. אלה הכלים שהחוק נותן לכם:

מה מבקשיםמה זה עושהמה חשוב לדעת
דוח ריכוז נתוניםמפרט את ההתחייבויות שלכם, הליכי גבייה שננקטו נגדכם ואת הגופים שקיבלו עליכם מידע מהמערכתחינם פעם בשנה קלנדרית, באזור האישי באתר המערכת או בטלפון 6194*
בקשה לתיקון מידעבנק ישראל יכול לציין במאגר שמתנהל בירור, והגוף שדיווח צריך לבדוק ולהשיב, ככלל תוך 7 ימיםבמחלוקת בין הגוף לביניכם, בנק ישראל רשאי לרשום הערה או למחוק את הנתון
בקשה שלא למסור נתונים לדוח אשראיבנק ישראל לא ימסור את הנתונים שלכם לצורך דוח אשראי, לנותן אשראי מסוים, לסוג של נותני אשראי או לכולםמלווה שיבקש דוח יקבל הודעה על הבקשה. היא מטופלת תוך יום עסקים, ואפשר לבטל אותה
בקשה שלא לכלול נתונים במאגרבנק ישראל לא ישמור נתונים חדשים עליכם וימחק את הפרטים המזהים מהנתונים הקיימיםמלווה שיבקש נתונים ידע שאין כאלה בגלל הבקשה. תוכלו לחזור בכם ממנה בהמשך

איך מזמינים את הדוח וקוראים אותו מוסבר במדריך לדירוג אשראי ולדוח החינמי של בנק ישראל.

אפשר לחסום הלוואות על שמכם?

בחוק נתוני אשראי אין כלי שנועל את האשראי על שמכם. שתי הבקשות האחרונות בטבלה מגבילות את שמירת הנתונים במאגר ואת מסירתם, ולא את מתן ההלוואה עצמה, והחוק לא קובע מה יעשה נותן האשראי כשיקבל הודעה על הבקשה. למגבלה יש גם מחיר: לפי בנק ישראל, כשחסר לנותן אשראי מידע על הלקוח, הוא מפצה על כך בהעלאת הריבית. לכן כדאי בעיקר לבדוק את הדוח מדי פעם, ולפעול מהר כשמופיע בו משהו שאינכם מכירים. על רכב דווקא אפשר לשים מנעול יזום: כך חוסמים העברת בעלות ברכב.

כבר קרה? זה סדר הפעולות

  1. הגוף שנתן את ההלוואה או פתח את החשבון. התקשרו למחלקת הביטחון או ההונאות שלו, במספר מהאתר הרשמי, הודיעו שלא אתם ביקשתם, ובקשו להקפיא את החשבון או את הכרטיס ולעצור את הגבייה. בקשו אישור בכתב על הפנייה. אם זה בנק או חברת כרטיסי אשראי והתשובה לא מספקת, פנו לנציבות תלונות הציבור שלהם, ואחר כך לפיקוח על הבנקים.
  2. תלונה במשטרה. אפשר להגיש תלונה מקוונת באתר gov.il, בנושא "עבירת רכוש והונאה", אחרי הזדהות במערכת ההזדהות הלאומית, או בתחנת המשטרה. צרפו את ההודעות, המכתבים ושמות הגופים. ב-2023 ביקשה המשטרה מהציבור לדווח לה מיד על כל חשש לדליפה או לאובדן של פרטים אישיים.
  3. מערכת נתוני האשראי. הזמינו דוח ריכוז נתונים, ועל כל רישום שאינו שלכם הגישו בקשה לתיקון מידע באזור האישי. אם הטעות לא תוקנה, פנו ליחידת פניות הציבור של המערכת, דרך האתר או בטלפון 6194*.
  4. החשבון שלכם. אם גם סיסמה, פרטי כרטיס או קוד שקיבלתם במסרון יצאו מידיכם, פנו מיד לבנק או לחברת האשראי, החליפו סיסמאות ובדקו תנועות והוראות קבע. מה החוק אומר על החזר כספי מוסבר במדריך להונאה טלפונית בשם הבנק.
  5. רשות האוכלוסין, אם התעודה נגנבה או אבדה. לפי טופס האזהרה של רשות האוכלוסין וההגירה, מודיעים מיד בלשכה או בטלפון 3450*, ואחרי אימות הזהות, התעודה מבוטלת. תעודה חדשה מזמינים בלשכה, ובתנאים מסוימים גם באופן מקוון. האגרה היא 145 ש״ח, נכון לינואר 2026.
  6. הרשות להגנת הפרטיות. אם הפרטים דלפו מעסק או מארגון, או שגוף דרש ושמר צילום של התעודה שלכם בלי צורך, אפשר להתלונן בטופס מקוון או בדוא״ל ppa@justice.gov.il. הרשות פועלת נגד מי שהפר את החוק, אבל לא מטפלת בפיצוי אישי למתלונן.
  7. מערך הסייבר הלאומי. אם הכול התחיל בהודעה, בקישור או באתר, דווחו ב-119. השירות חינמי, פועל 24/7, ואפשר גם להתייעץ בו.

קיבלתם הודעה מההוצאה לפועל על חוב שאינו שלכם? אל תתעלמו ממנה. צרפו לכל פנייה בעניין את פרטי התלונה במשטרה, והתייעצו עם עורך דין.

איך מקטינים את הסיכון?

הרשות להגנת הפרטיות קובעת שמספר תעודת הזהות וצילום שלה הם מידע מוגן לפי חוק הגנת הפרטיות, ושעסק צריך להימנע מלדרוש צילום של התעודה כולה, חוץ ממקרים חריגים. מכאן כמה הרגלים:

  • שאלו למה. עסק שמבקש צילום של התעודה צריך לומר לכם מראש אם חלה עליכם חובה חוקית למסור אותו, לאיזו מטרה ולמי יועבר. לפי הרשות, במקרים מתאימים אפשר להסתפק בקוד שנשלח אליכם מראש או בהצגת התעודה בלי לצלם אותה.
  • שלחו פחות. אם אין ברירה, שלחו רק את הצד הקדמי, בלי הספח והצד האחורי, והשחירו פרטים שהעסק לא צריך. זו עמדת הרשות לגבי עסקים.
  • סמנו את הצילום. כתבו על הצילום למי הוא נשלח ולאיזו מטרה. שירות ממשלתי צרפתי להוספת סימן מים מגדיר זאת כנוהג טוב, אבל מציין שבנקים וגופים ציבוריים עשויים לבקש עותק נקי.
  • בדקו מי מבקש. בקשה בוואטסאפ ממספר לא מוכר בודקים קודם בערוץ הרשמי של העסק. הלקוחה שתוארה ב-mako חשדה בהונאה ועשתה בדיוק את זה.
  • אימות דו-שלבי. מערך הסייבר ממליץ להגדיר אותו בכל חשבון ואפליקציה שמאפשרים זאת. באתר Have I Been Pwned, שהמערך ממליץ עליו, אפשר לבדוק אם כתובת הדוא״ל שלכם דלפה.
  • בדיקה קבועה. הזמינו פעם בשנה את הדוח החינמי של בנק ישראל, הגדירו בחברת האשראי התראה על כל רכישה בכרטיס, ובדקו מדי פעם את התנועות בחשבון הבנק.

מי שמשתלט על חשבון וואטסאפ או על מספר טלפון יכול גם הוא להתחזות לכם. כך מזהים פריצה לוואטסאפ והחלפת סים. מדריכים נוספים על ההונאות הנפוצות בישראל תמצאו במדור ההונאות, ובקורס מניעת הונאות של TechLight יש שיעור שעוסק בדליפות מידע.