המשבר הכלכלי של 2008 התחיל בשוק המשכנתאות בארה״ב. במשך שנים קיבלו לווים משכנתאות שלא יכלו לעמוד בהן, והבנקים ארזו את ההלוואות לניירות ערך מורכבים ומכרו אותם למשקיעים בכל העולם. מאמצע 2006 עד אמצע 2009 ירדו מחירי הבתים בכ-30% בממוצע, וההפסדים פגעו בגופים פיננסיים שלוו סכומי עתק כדי להחזיק את ניירות הערך האלה.

השיא הגיע ב-15 בספטמבר 2008, כשבנק ההשקעות ליהמן ברדרס (Lehman Brothers) הגיש בקשה לפשיטת רגל, הגדולה בתולדות ארה״ב, עם נכסים של 639 מיליארד דולר לפי המאזן שלו לסוף מאי 2008. שוקי האשראי קפאו. המיתון בארה״ב, שנמשך מדצמבר 2007 עד יוני 2009, היה הארוך ביותר מאז מלחמת העולם השנייה, והתוצר ירד בו ב-4.3%. ועדת החקירה האמריקנית למשבר (FCIC) קבעה ב-2011 שאפשר היה למנוע את המשבר.

ישראל נפגעה פחות מרוב המדינות המפותחות. החשיפה של הבנקים כאן לנכסים רעילים הייתה מוגבלת, והמשק אף צמח ב-2009. אבל הבורסה בתל אביב, שוק האג״ח הקונצרניות והחיסכון הפנסיוני ספגו מכה קשה.

איך משכנתאות בארה״ב הפכו לבעיה עולמית?

בשנים שלפני המשבר התפתח בארה״ב שוק ענק של משכנתאות סאב-פריים (Subprime), הלוואות ללווים עם היסטוריית אשראי חלשה. הסטנדרטים למתן משכנתאות קרסו. לפי ועדת החקירה, כמעט רבע מהמשכנתאות שניתנו במחצית הראשונה של 2005 היו הלוואות שבהן משלמים בהתחלה רק ריבית. כמעט אחד מכל עשרה לווים ב-2005 וב-2006 לקח הלוואת Option ARM, שבה אפשר לבחור תשלום חודשי נמוך כל כך שהחוב גדל מחודש לחודש.

החוב תפח גם אצל משקי בית רגילים. בין 2001 ל-2007 עלה חוב המשכנתאות הממוצע למשק בית ביותר מ-63%, מ-91,500 דולר ל-149,500 דולר, בזמן שהשכר כמעט לא השתנה.

המנגנון שהפיץ את הסיכון נקרא איגוח (Securitization). מתווכים איתרו לווים, מלווים נתנו משכנתאות ומכרו אותן הלאה, ובנקי השקעות אגדו אלפי הלוואות לאג״ח מגובות משכנתאות. את האג״ח האלה ארזו שוב למוצרים מורכבים עוד יותר, כמו CDO (Collateralized Debt Obligation) ו-CDO של CDO. ועדת החקירה קבעה שלאף אחד בשרשרת הזאת לא היה מספיק כסף משלו על הכף: כולם האמינו שיוכלו להעביר את הסיכון לבא בתור ברגע שירצו.

סוכנויות הדירוג: AAA על נייר רעוע

המוצרים האלה נמכרו בזכות חותמת. לפי ועדת החקירה, את ניירות הערך שעמדו בלב המשבר אי אפשר היה לשווק בלי האישור של שלוש סוכנויות הדירוג, והכשלים שלהן היו "גלגלי שיניים חיוניים" במנגנון ההרס. בין 2000 ל-2007 העניקה מודי׳ס (Moody's) את הדירוג הגבוה ביותר, AAA, לכמעט 45,000 ניירות ערך הקשורים למשכנתאות. לשם השוואה, בתחילת 2010 היו בארה״ב רק שש חברות פרטיות עם דירוג כזה. ב-2006 לבדה העניקה מודי׳ס דירוג AAA ל-30 ניירות כאלה בכל יום עבודה, ו-83% מהם הורדו בדירוג בהמשך.

הוועדה הצביעה גם על הלחץ מצד הגופים שהנפיקו את ניירות הערך ושילמו על הדירוג, ועל המרוץ של הסוכנויות אחרי נתח שוק.

מינוף של 40 ל-1

הבעיה לא הייתה רק בנכסים, אלא גם בדרך שבה מימנו אותם. לפי ועדת החקירה, חמשת בנקי ההשקעות הגדולים בוול סטריט פעלו ביחס מינוף של עד 40 ל-1: על כל 40 דולר של נכסים היה להם דולר אחד של הון. ירידה של פחות מ-3% בשווי הנכסים הייתה מספיקה כדי למחוק חברה. בסוף 2007 היו לבר סטרנס (Bear Stearns) 11.8 מיליארד דולר הון עצמי מול 383.6 מיליארד דולר התחייבויות, והיא לוותה עד 70 מיליארד דולר בהלוואות ללילה אחד, שאותן היה צריך לחדש בכל יום. פאני מיי ופרדי מק, ענקיות המשכנתאות שפעלו בחסות הממשלה, היו ממונפות עוד יותר: 75 ל-1, כשמביאים בחשבון גם את המשכנתאות שערבו להן.

הוועדה הזכירה שבתחילת המאה ה-20 נבנו בארה״ב הגנות כמו מלווה של מוצא אחרון וביטוח פיקדונות, שהוקם אחרי המפולת של 1929. אבל לצד הבנקים צמחה מערכת בנקאות צללים, שקופה פחות ונשענת על חוב קצר, וההגנות האלה לא חלו עליה. בלשון הוועדה, הייתה זו מערכת פיננסית של המאה ה-21 עם אמצעי הגנה של המאה ה-19.

הסדקים הופיעו כבר ב-2007. באפריל פשט את הרגל New Century, מלווה סאב-פריים מוביל. ביוני קרסו שתי קרנות גידור של בר סטרנס שהשקיעו בניירות מגובי משכנתאות, וב-9 באוגוסט הקפיא הבנק הצרפתי BNP Paribas את הפדיונות בשלוש קרנות. במרץ 2008 הגיעה בר סטרנס עצמה לסף קריסה וחולצה בעסקה עם JPMorgan Chase, שגובתה במימון של 29 מיליארד דולר מהפד.

מה קרה ב-15 בספטמבר 2008?

ספטמבר 2008 היה החודש שבו המשבר הפך לבהלה. ב-7 בספטמבר הועברו פאני מיי ופרדי מק לניהול ממשלתי. ב-15 בספטמבר הגישה ליהמן ברדרס בקשה לפשיטת רגל, ובאותו יום הודיע בנק אוף אמריקה על רכישת מריל לינץ׳ תמורת 50 מיליארד דולר. לליהמן היו יותר מ-900,000 חוזי נגזרים, וחודש לפני הקריסה עוד ניסה הפד של ניו יורק לברר אילו חשיפות הם יצרו.

למחרת, ב-16 בספטמבר, אישר הפד הלוואה של עד 85 מיליארד דולר לענקית הביטוח AIG, בתמורה ל-79.9% ממניות החברה. AIG מכרה ביטוח נגד כשל אשראי (Credit Default Swap) על ניירות מגובי משכנתאות בהיקף של 79 מיליארד דולר, בלי שנדרשה להחזיק הון כנגדו. בסופו של דבר התחייבה הממשלה ביותר מ-180 מיליארד דולר לחילוצה. ב-16 בספטמבר ירד גם ערך היחידה בקרן הכספית Reserve Primary Fund אל מתחת לדולר אחד, וחוסכים גילו שאפילו קרן כספית יכולה להפסיד.

ועדת החקירה מתחה ביקורת על חוסר העקביות של הממשל. חילוץ בר סטרנס, העברת פאני ופרדי לניהול ממשלתי, ההחלטה לא להציל את ליהמן ואחר כך הצלת AIG הגבירו את אי הוודאות ואת הבהלה. שוקי האשראי קפאו, והמסחר כמעט נעצר.

איך הגיבו הממשלות והבנקים המרכזיים?

ב-3 באוקטובר 2008 נחתם בארה״ב חוק הייצוב הכלכלי לשעת חירום, שהקים את תוכנית TARP (Troubled Asset Relief Program) בהיקף של 700 מיליארד דולר. אותו חוק העלה באופן זמני את תקרת ביטוח הפיקדונות מ-100,000 ל-250,000 דולר, וב-2010 הפכה התקרה החדשה לקבועה. ב-8 באוקטובר הורידו שישה בנקים מרכזיים את הריבית במהלך מתואם, ובהם הפד, הבנק המרכזי האירופי ובנק אנגליה.

ב-16 בדצמבר 2008 הוריד הפד את הריבית לטווח של 0% עד 0.25%, ובתוכנית שזכתה לכינוי QE1 קנה אג״ח ממשלתיות, ניירות מגובי משכנתאות ואג״ח של סוכנויות המשכנתאות בהיקף של כ-1.75 טריליון דולר. מדד S&P 500 איבד 57% מהשיא באוקטובר 2007 עד השפל במרץ 2009, והאבטלה בארה״ב הגיעה לשיא של 10% באוקטובר 2009. לפי ועדת החקירה, כמעט 11 טריליון דולר מעושר משקי הבית האמריקניים נמחקו, וכ-4 מיליון משפחות איבדו את ביתן בהליכי עיקול.

איך התפשט המשבר לשאר העולם?

המשכנתאות היו אמריקניות, אבל ניירות הערך נמכרו בכל העולם. באיסלנד הגיעו נכסי הבנקים בסוף 2007 לכמעט פי תשעה מהתוצר, ושלושת הבנקים הגדולים, Glitnir, Landsbanki ו-Kaupthing, שהחזיקו כ-85% מהמערכת הבנקאית, קרסו בתוך פחות משבוע. בנובמבר 2008 אישרה קרן המטבע הבינלאומית לאיסלנד הלוואה של כ-2.1 מיליארד דולר. בבריטניה, אחרי הבהלה בבנק נורת׳רן רוק (Northern Rock) בספטמבר 2007, נאלצה הממשלה להבטיח את כל הפיקדונות הקיימים בבנק.

באפריל 2009 העריכה קרן המטבע שהמחיקות של נכסים שמקורם בארה״ב, באירופה וביפן עלולות להגיע לכמעט 4.1 טריליון דולר, ושכשני שלישים מהן ייפלו על הבנקים. הקרן תיארה את המיתון העולמי כחסר תקדים מאז מלחמת העולם השנייה.

איך השפיע משבר 2008 על ישראל?

בנק ישראל סיכם בדוח השנתי ל-2008 שהמוסדות הפיננסיים בישראל עמדו במשבר טוב יותר ממקביליהם בחו״ל. החשיפה שלהם לנכסים רעילים הייתה מוגבלת, לא פעל כאן שוק איגוח משמעותי, ומערכת הבנקאות הייתה שמרנית ומפוקחת היטב. שוק ההון, לעומת זאת, הגיב בחריפות לא פחותה מזו של השווקים המפותחים. לפי הבנק, שוק האג״ח הקונצרניות היה מוקד הסיכון של המערכת המקומית, אחרי שנים של צמיחה מהירה ולא מאוזנת ושל גיוסים רבים למימון השקעות נדל״ן בחו״ל.

מדד ת״א 25 איבד ב-2008 כ-46% מערכו, ומדד ת״א 100 כ-51%. מניות חברות הנדל״ן צנחו בכ-80%, ומניות ההייטק בכ-60%. מחירי האג״ח הקונצרניות הצמודות ירדו ב-17%, בעיקר בגלל החשש שחברות, ובמיוחד חברות נדל״ן שפעלו בחו״ל, לא יוכלו להחזיר את חובותיהן. מי שזוכר את משבר מניות הבנקים של 1983 יודע שבישראל הבנקים היו פעם מוקד המשבר. ב-2008 הם היו דווקא נקודת החוזק.

הממשלה ובנק ישראל הגיבו בכמה צעדים. האוצר העמיד לבנקים ערבויות מדינה של 6 מיליארד ש״ח לגיוס הון, והוחלט להקים קרנות השקעה (קרנות מנוף) שיעמידו אשראי לחברות. הנגיד סטנלי פישר הוריד את הריבית מ-4.25% בספטמבר 2008 ל-0.5% באפריל 2009. החל ממרץ 2008 קנה בנק ישראל דולרים, בשלב מסוים 100 מיליון דולר בכל יום, ויתרות המט״ח עלו מ-28 מיליארד דולר בפברואר 2008 ל-58 מיליארד דולר באוגוסט 2009. מפברואר עד אוגוסט 2009 קנה הבנק גם אג״ח ממשלתיות בהיקף של 15 עד 20 מיליארד ש״ח, כדי להוריד את הריביות לטווחים הארוכים.

ב-24 באוגוסט 2009 הודיע בנק ישראל על העלאת הריבית ל-0.75%, ולפי סוכנות רויטרס היה הבנק המרכזי הגדול הראשון שהעלה ריבית מאז פרוץ המשבר. ב-2009 צמח המשק בכ-1% (האומדן הראשוני דיבר על 0.7%), ושיעור האבטלה הגיע באמצע השנה לשיא של 7.9%, לפי שיטת המדידה שהייתה נהוגה אז. פישר כתב בדוח השנתי של הבנק שהמשבר השפיע על ישראל במתינות רבה יותר מאשר על כמעט כל הכלכלות המפותחות האחרות.

מה קרה לחיסכון הפנסיוני?

החוסכים הרגישו את המשבר בדוחות. לפי בנק ישראל, קופות הגמל רשמו ב-2008 תשואה שלילית חריגה של 15.4%, והעמיתים משכו מהן 8.8 מיליארד ש״ח נטו. קרנות הפנסיה החדשות רשמו תשואה שלילית של 11%, ושווי כל תיק הנכסים של הציבור ירד ב-12.1%.

הבנק הסביר שבשנים שלפני המשבר הגדילו הקופות את החשיפה למניות ולאג״ח קונצרניות, בלי שהחוסכים היו מודעים מספיק לסיכון שנלקח בשמם. התשואות השליליות דחפו חוסכים למשוך כסף, והמשיכות אילצו את הקופות למכור אג״ח בשוק שהמסחר בו דליל, וכך העמיקו את הירידות.

הממשלה החליטה לפרוס רשת ביטחון לחוסכים שקרובים לפרישה, וועדת הכספים של הכנסת אישרה אותה בינואר 2009. היא חלה על חוסכים מגיל 57 שצברו עד 1.5 מיליון ש״ח, עם תקרת הגנה של 750,000 ש״ח, והייתה אמורה לכסות כ-200,000 איש. רשת הביטחון לא הופעלה בפועל, כי שנה אחר כך הבורסה כבר חזרה לעלות. ב-2009 עלה מדד ת״א 25 ב-74.9%, ובסוף השנה עמד רק כ-7% מתחת לשיא של אוקטובר 2007.

כפתרון לטווח ארוך הכין משרד האוצר, לפי בנק ישראל, רפורמה שכוללת מסלולי השקעה תלויי גיל, שבהם רמת הסיכון יורדת ככל שהחוסך מתקרב לפרישה.

ציר הזמן של המשבר

תאריךמה קרה
אפריל 2007New Century, מלווה סאב-פריים מוביל, פושט רגל
דצמבר 2007תחילת המיתון בארה״ב
מרץ 2008חילוץ בר סטרנס. בנק ישראל מתחיל לקנות דולרים
7 בספטמבר 2008פאני מיי ופרדי מק עוברות לניהול ממשלתי
15 בספטמבר 2008ליהמן ברדרס פושטת רגל, בנק אוף אמריקה קונה את מריל לינץ׳
16 בספטמבר 2008הפד מעמיד עד 85 מיליארד דולר ל-AIG
3 באוקטובר 2008חוק הייצוב ותוכנית TARP בהיקף של 700 מיליארד דולר
8 באוקטובר 2008הורדת ריבית מתואמת של שישה בנקים מרכזיים
16 בדצמבר 2008ריבית הפד יורדת לטווח של 0% עד 0.25%
פברואר 2009בנק ישראל מתחיל לקנות אג״ח ממשלתיות
מרץ 2009השפל של S&P 500, 57% מתחת לשיא
אפריל 2009ריבית בנק ישראל יורדת ל-0.5%
יוני 2009סוף המיתון בארה״ב
24 באוגוסט 2009בנק ישראל מודיע על העלאת הריבית ל-0.75%

בעיצומו של המשבר, ב-11 בדצמבר 2008, האשימה רשות ניירות הערך האמריקנית את ברני מיידוף בהונאת פונזי, שאת ההפסדים ממנה הוא עצמו העריך ב-50 מיליארד דולר לפחות. את הסיפור המלא תמצאו בכתבה על הפירמידה של מיידוף. ואם אתם רוצים להבין איך עובדים ריבית, אשראי ועמלות בבנקים בישראל לפני שאתם חותמים על הלוואה, זה בדיוק הנושא של הקורס מבוא למערכת הפיננסית בישראל, שיעלה בקרוב.

איך משכנתא בנויה היום בישראל, ומה כללי בנק ישראל מגבילים, מוסבר במדריך משכנתא בישראל 2026.

עוד משברים שטלטלו את הכלכלה בישראל ובעולם מסודרים לפי שנים במדור המשברים הכלכליים.