אם שמעתם על "בועה" בשוק המניות, סביר שהכוונה הייתה לבועת הדוט קום: התקופה שבה חברות אינטרנט גייסו הון בהיקפי שיא, ואז מחירי המניות שלהן צנחו. זה לא היה משבר בנקאי כמו המשבר של 2008, אלא קריסה של מחירי מניות. אבל גם היא שינתה את גיוסי ההון של חברות, כולל ישראליות. נסתכל על המספרים, על הצד הישראלי, ועל מה שנחשף בדיעבד.
המספרים: עלייה, שיא ושפל
מדד הנאסד״ק קומפוזיט מאגד את המניות הנסחרות בבורסת הנאסד״ק, שבה נרשמו רבות מחברות הטכנולוגיה. לפי הנתונים היומיים של הפדרל ריזרב של סנט לואיס (FRED), המדד נסגר ב-4.1.1999, היום הראשון בנתונים שבדקנו, על 2,208.05 נקודות, וב-31.12.1999 על 4,069.31. כלומר הסגירה בסוף 1999 הייתה גבוהה בכ-84% מהסגירה ביום הראשון שבדקנו.
| תאריך | סגירת הנאסד״ק קומפוזיט |
|---|---|
| 4.1.1999 | 2,208.05 |
| 31.12.1999 | 4,069.31 |
| 10.3.2000 (שיא) | 5,048.62 |
| 29.12.2000 | 2,470.52 |
| 31.12.2001 | 1,950.40 |
| 9.10.2002 (שפל) | 1,114.11 |
| 31.12.2002 | 1,335.51 |
| 23.4.2015 | 5,056.06 (הסגירה הראשונה מעל השיא) |
מהשיא ועד השפל איבד המדד כ-77.9%. כדי לחזור לרמת השיא של מרץ 2000 נדרשו יותר מ-15 שנים.
הריבית באותה תקופה
גם ריבית הקרן הפדרלית האפקטיבית, הריבית שבה בנקים אמריקאים מלווים זה לזה, השתנתה בחדות. לפי FRED היא עמדה על 4.76% ביוני 1999, עלתה ל-6.27% במאי 2000 ול-6.40% בדצמבר 2000, ואז ירדה ל-1.82% בדצמבר 2001 ול-1.24% בדצמבר 2002. הנתונים מראים סדר אירועים. לא נכתוב שהריבית "גרמה" לקריסה, כי הנתונים שהצגנו אינם מוכיחים קשר סיבתי.
איך זה נראה בישראל
בנק ישראל פרסם ב-27.2.2001 נתונים על הנפקות של חברות ישראליות בחו״ל. מהם עולה תמונה ברורה:
- בשנת 2000 גייסו חברות ישראליות בחו״ל 4.3 מיליארד דולר, כמחצית מהם ברבעון הראשון. בחמש השנים שקדמו לכך הסתכמו ההנפקות בכ-12.4 מיליארד דולר.
- 38 חברות השתתפו בגיוסי ההון, כמעט כולן בענף האינטרנט והתוכנה. בסוף 2000 נסחרו בארה״ב 106 חברות ישראליות, ברובן בנאסד״ק, בשווי שוק של 49 מיליארד דולר.
- הבנק מציין שעיתוי ההנפקות של מניות והיקפן נקבעו בעיקר לפי מחירי המניות בנאסד״ק, ולאו דווקא לפי הצרכים השוטפים של החברות.
- בשלושת הרבעונים הראשונים של 1999, כשהנאסד״ק עמד על ממוצע של כ-2,500 נקודות, גויסו בממוצע 300 מיליון דולר לרבעון. בסוף 1999 וברבעון הראשון של 2000, כשהמדד עמד על ממוצע של 4,000 נקודות, ציין בנק ישראל עלייה מואצת בגיוסים. אחרי צניחת המחירים ירדו הגיוסים בארה״ב ל-120 מיליון דולר בלבד ברבעון האחרון של 2000 (באירופה גויסו באותו רבעון 140 מיליון).
הנתונים האלה מדגימים מנגנון: חברות מגייסות הון כשהמחירים גבוהים, ובעת צניחה היקף הגיוסים יורד בחדות. מי שרוצה להבין איך ריבית מצטברת לאורך זמן, יוכל להמשיך אל המדריך לריבית דריבית.
מה נחשף בדיעבד: ניתוחי מניות וניגודי עניינים
ב-28.4.2003 הודיעו ה-SEC ורגולטורים נוספים בארה״ב על השלמת ההסדר הכולל עם עשרה בנקי השקעות מובילים. ההודעה מתארת טענות לפיהן, מאמצע 1999 עד אמצע 2001 או מאוחר יותר, פעילות הבנקאות להשקעות יצרה או שמרה השפעה בלתי הולמת על אנליסטים, ולפי הטענות ניגודי העניינים שנוצרו לא נוהלו כראוי. החברות לא הודו בטענות ולא הכחישו אותן. בשלוש מהן נטען גם שהוציאו דוחות מחקר במרמה, ובשמונה מהן, ובהן אותן שלוש, נטען שהוציאו דוחות עם טענות מוגזמות או בלי בסיס סביר.
על פי ההודעה, עשרת הבנקים ישלמו 875 מיליון דולר בקנסות ובהשבה, מהם 487.5 מיליון קנסות ו-387.5 מיליון השבה. בנוסף ישלמו 432.5 מיליון דולר למימון מחקר עצמאי ו-80 מיליון דולר לחינוך משקיעים, ובסך הכול כ-1.4 מיליארד דולר. ההסדר מחייב גם הפרדה בין מחלקות המחקר לבנקאות ההשקעות ושינוי בדרך שבה מחקר נבדק ומפוקח. מההסדר אפשר ללמוד שהמלצה של אנליסט עשויה שלא להיות ניטרלית.
המדריך הזה אינו ייעוץ השקעות. הנתונים נבדקו ב-14.11.2026 במקורות שמופיעים בסוף העמוד.
קראו גם: המשבר הכלכלי של 2008, והשפל הגדול והמפולת של 1929.