הצמדה למדד נועדה לשמור על ערך הכסף לאורך זמן: סכום צמוד משתנה לפי השינוי במדד המחירים לצרכן, שהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ״ס) מפרסמת כל חודש. החשבון עצמו קצר: הסכום, כפול המדד החדש, חלקי מדד הבסיס. שכר דירה של 5,000 ש״ח שצמוד למדד אוגוסט 2025, 104.2 נקודות בבסיס ממוצע 2024, הוא 5,076.78 ש״ח לפי מדד אוגוסט 2026, 105.8 נקודות.
מה שמשנה את התוצאה הוא בעיקר איזה מדד נכנס לחשבון (המדד הידוע ביום התשלום או המדד של החודש עצמו), מהו מדד הבסיס וכל כמה זמן מעדכנים. לזה מצטרפות שתי שאלות: מה עושים כשהלמ״ס עוברת לבסיס חדש, ומה קורה כשהמדד יורד. את רוב התשובות קובעים החוזה, פסק הדין או ההסכם, ובחובות שנפסקו בבית משפט גם חוק פסיקת ריבית והצמדה.
איך מחשבים הצמדה למדד
הלמ״ס מסבירה שכדי לחשב סכום צמוד אין צורך באחוז השינוי: מכפילים את הסכום ביחס בין שני המדדים, המדד החדש חלקי מדד הבסיס. בדוגמה של שכר הדירה: 5,000 כפול 105.8 חלקי 104.2 הם 5,076.78 ש״ח. התנאי הוא ששני המדדים מוצגים באותו בסיס. אם לא, מקשרים אותם קודם לבסיס אחד, כמו שמוסבר בהמשך. התוצאה מעוגלת לאגורה, כמו במחשבון של הלמ״ס. הלמ״ס מציינת שתוצאות המחשבון שלה אינן מחייבות.
ההצמדה עובדת בשני הכיוונים. במילון המונחים של הלמ״ס, הערך "מדד ריאלי" מתאר עדכון של סכומי כסף לפי השינויים במדד המחירים לצרכן, ומוסיף: "מנגנון זה אמור לשמור על ערך הכסף. ההצמדה עשויה להיות שלילית או חיובית". כלומר, אם החוזה לא קובע רצפה, סכום צמוד יכול גם לרדת.
איזה מדד
החישובים כאן, וגם המחשבון שלנו, עוסקים במדד המחירים לצרכן הכללי של הלמ״ס (קוד 120010 במאגר הלמ״ס). זה גם המדד שחוק פסיקת ריבית והצמדה מתכוון אליו כשהוא אומר "מדד". אבל הלמ״ס מפרסמת עוד מדדים, ובהם מדד מחירי תשומה בבנייה למגורים ומדד מחירי הדירות, וחוזה יכול להצמיד לאחד מהם. לפי הלמ״ס, המדד המנוכה עונתיות לא נועד להצמדה, בין השאר כי הוא מתוקן לאחור.
מתי מתפרסם המדד
המדד של כל חודש מתפרסם בדרך כלל ב-15 בחודש שאחריו: מדד ספטמבר 2026, למשל, פורסם ביום חמישי, 15/10/2026. לפי הלמ״ס, הודעות מדדי המחירים יוצאות ב-15 בחודש בשעה 18:30. כשה-15 חל ביום שישי או בערב חג, הן יוצאות באותו יום בשעה 14:00. כשהוא חל בשבת או בחג, הן יוצאות ביום שישי או בערב החג שלפניו, בשעה 14:00.
ברשימת ההודעות של הלמ״ס, מאז מדד דצמבר 2018 ועד מדד ספטמבר 2026 פורסמו 16 מדדים ב-14 בחודש: 13 מהם כי ה-15 חל בשבת, ו-3 בגלל חג או ערב חג. כך פורסם גם מדד יולי 2026, ביום שישי, 14/08/2026, בשעה 14:00. מדד אוגוסט 2021 פורסם ביום שלישי, 14/09/2021, בשעה 18:27, יום לפני ערב יום כיפור ולא בערב החג עצמו, ולכן מה שקובע הוא יום הפרסום בפועל.
איזה מדד קובע: המדד הידוע או המדד בגין
בהצמדה למדד הידוע קובע המדד האחרון שפורסם לפני יום התשלום. חוק פסיקת ריבית והצמדה מדבר על "המדד הידוע בעת העדכון" בלי להגדיר אותו, וחוק המכר (דירות) כותב במפורש, לגבי מדד תשומות הבנייה, מדד "שפורסם לאחרונה לפני מועד ההצמדה". ביום שבו מדד חדש מתפרסם, המחשבון של הלמ״ס עדיין מחשב לפי הקודם, וכך גם המחשבון שלנו. כך מסבירה זאת הלמ״ס: "חישוב הצמדה, המתייחס לתאריכים שבין ה-16 ביולי וה-15 באוגוסט, נעשה על פי מדד חודש יוני, שפורסם ב-15 ביולי".
בהצמדה למדד בגין החודש קובע המדד של החודש שבו חל התשלום. הוא מתפרסם רק בחודש שאחריו, בדרך כלל ב-15 בו, כך שביום התשלום הסכום הצמוד המדויק עוד לא ידוע. חוזה שכתוב בו, למשל, "המדד בגין חודש התשלום", מצמיד למדד כזה.
המחשבון של הלמ״ס מניח שכל מדד פורסם ב-15 בחודש. לכן ב-15 בחודש שבו היה פרסום מוקדם, כמו 15/08/2026, הוא עדיין מחשב לפי המדד הקודם, אף שהמדד החדש פורסם יום קודם. המחשבון שלנו הולך לפי ימי הפרסום האמיתיים, מאז מדד דצמבר 2018, ובימים כאלה התוצאה שלו שונה. כך זה נראה באוגוסט ובספטמבר 2026:
| יום התשלום | המדד הידוע | המדד בגין החודש |
|---|---|---|
| 10/08/2026 | יוני 2026, שפורסם ב-15/07/2026 | אוגוסט 2026, שפורסם ב-15/09/2026 |
| 14/08/2026 | יוני 2026. מדד יולי פורסם באותו יום בשעה 14:00 | אוגוסט 2026 |
| 15/08/2026 | יולי 2026. במחשבון של הלמ״ס: יוני 2026 | אוגוסט 2026 |
| 15/09/2026 | יולי 2026. מדד אוגוסט פורסם באותו יום בשעה 18:30 | ספטמבר 2026, שפורסם ב-15/10/2026 |
| 16/09/2026 | אוגוסט 2026 | ספטמבר 2026 |
שכר דירה צמוד למדד
חוק השכירות והשאילה, כולל ההוראות על שכירות דירה למגורים שנוספו לו ב-2017, לא קובע הצמדה של שכר הדירה ולא מגביל אותה. לפי החוק, חוזה שכירות למגורים צריך לכלול, בין השאר, את דמי השכירות, את מועד התשלום ואת אופן התשלום. הפרק הזה בחוק לא חל על כל החוזים, למשל על שכירות של עד 3 חודשים בלי אפשרות להאריך. שכר הדירה צמוד רק אם החוזה אומר זאת, ולפי התנאים שבו: מדד הבסיס, כל כמה זמן מעדכנים והאם יש רצפה.
החוזה המומלץ שמפרסמת עיריית תל אביב-יפו, למשל, לא צמוד למדד בכלל. שכר הדירה בו קבוע, ובתקופת האופציה, שבחוזה הזה ניתנת לשוכר, בעל הדירה רשאי להודיע על התייקרות של עד 3%. ואם בחוזה יש למשכיר ברירה (אופציה) להאריך את השכירות, החוק מתיר לו לממש אותה רק אם תנאי תקופת ההארכה נקבעו בחוזה מראש, ובכפוף להם.
דוגמה: עדכון שנתי של שכר דירה
חוזה שנחתם ב-01/10/2025 קובע שכר דירה של 5,000 ש״ח לחודש, צמוד למדד הידוע ביום החתימה, עם עדכון פעם בשנה. ביום החתימה המדד הידוע הוא מדד אוגוסט 2025, 104.2 נקודות, שפורסם ב-15/09/2025. ביום העדכון, 01/10/2026, המדד הידוע הוא מדד אוגוסט 2026, 105.8 נקודות, שפורסם ב-15/09/2026.
- החישוב: 5,000 כפול 105.8 חלקי 104.2 הם 5,076.78 ש״ח לחודש, עלייה של 76.78 ש״ח, כ-1.5%.
- בדיקה: המחשבון של הלמ״ס נותן לאותם תאריכים את אותה תוצאה, 5,076.78 ש״ח.
- יום העדכון משנה: אילו העדכון היה ב-16/10/2026, אחרי שפורסם מדד ספטמבר 2026, 105.3 נקודות, שכר הדירה היה 5,052.78 ש״ח.
את החישוב אפשר לפתוח במחשבון הצמדה למדד, עם 5,000 ש״ח ממדד אוגוסט 2025 עד מדד אוגוסט 2026 כבר ממולאים. הקישור ממלא חודשי מדד, ובמחשבון אפשר לעבור לתאריכים של החוזה שלכם, לשנות את תדירות העדכון ולהוסיף רצפה.
מחשבון הצמדה למדד 2026
כמה שווה היום סכום שצמוד למדד המחירים לצרכן: שכר דירה, מזונות, חוזה או חוב, עם שני המדדים ולמה דווקא הם.
מעבר בסיס ומקדם קישור
אחת לכמה שנים הלמ״ס מעדכנת את סל המוצרים והשירותים של המדד ומעבירה אותו לבסיס חדש, שבו הממוצע של שנה מסוימת שווה 100 נקודות. נכון למדד ספטמבר 2026, הבסיס הוא ממוצע 2024 = 100, והוא התחיל במדד ינואר 2025, שהגיע ל-101.5 נקודות. מאז 1999 הבסיס מתחלף בדרך כלל כל שנתיים, עם מדד ינואר. החריג: בסיס ממוצע 2002 נשאר ארבע שנים, ממדד ינואר 2003 עד מדד דצמבר 2006.
לכן אי אפשר לחלק מדד בבסיס אחד במדד בבסיס אחר. מדד ספטמבר 2026 הוא 105.3 נקודות בבסיס ממוצע 2024, ומדד דצמבר 2024 הוא 108.4 נקודות בבסיס ממוצע 2022. מי שיחלק את המספרים כמו שהם יקבל ירידה של כ-2.9%, אף שהמחירים עלו בתקופה הזו.
הפתרון הוא להעביר את המדד החדש לבסיס הקודם: מכפילים אותו במקדם הקישור (בלשון הלמ״ס: "מקדם קשר"), שהלמ״ס מפרסמת בשלוש ספרות אחרי הנקודה. לפי הגדרת הלמ״ס, המקדם הוא המדד של תקופת הבסיס החדשה כפי שחושב בבסיס הישן, חלקי 100. ב-2024 עמד המדד בממוצע על כ-107.4 נקודות בבסיס ממוצע 2022, ולכן המקדם בין ממוצע 2024 לממוצע 2022 הוא 1.074.
דוגמה: סכום של 10,000 ש״ח צמוד למדד דצמבר 2024, ומחושב לפי מדד ספטמבר 2026.
- מעבר לאותו בסיס: 105.3 כפול 1.074 הם 113.0922 נקודות בבסיס ממוצע 2022. זה גם הערך שהלמ״ס עצמה מפרסמת למדד ספטמבר 2026 בבסיס הזה.
- החישוב: 10,000 כפול 113.0922 חלקי 108.4 הם 10,432.86 ש״ח, עלייה של כ-4.3%, בדיוק כמו במחשבון של הלמ״ס.
- החישוב השגוי: 10,000 כפול 105.3 חלקי 108.4 הם 9,714.02 ש״ח, ירידה שלא הייתה.
הלמ״ס מגשרת על מעבר הבסיס במקדם, ולא בשינוי החודשי שפרסמה לינואר 2025, 0.6%, שמעוגל לספרה אחת אחרי הנקודה. ההבדל הוא 36 אגורות לכל 1,000 ש״ח, וגם המחשבון שלנו מחשב לפי המקדם. פתחו את המחשבון עם 10,000 ש״ח ממדד דצמבר 2024 עד מדד ספטמבר 2026, ובקיפול "מעבר בסיס בדרך" תראו את המקדם.
כשהמדד יורד: הצמדה בשני הכיוונים ורצפה
לפי הודעת הלמ״ס מ-15/10/2026, מדד המחירים לצרכן ירד בספטמבר 2026 ב-0.5% לעומת אוגוסט, מ-105.8 ל-105.3 נקודות. בלי רצפה, גם סכום צמוד יורד במקרה כזה, וכך מחשב גם המחשבון של הלמ״ס.
- בלי רצפה: תשלום של 10,000 ש״ח, שמדד הבסיס שלו הוא מדד אוגוסט 2026, משולם ב-18/10/2026, כשהמדד הידוע הוא מדד ספטמבר 2026. 10,000 כפול 105.3 חלקי 105.8 הם 9,952.74 ש״ח, 47.26 ש״ח פחות. החישוב הוא לפי ערכי המדד, ולא לפי האחוז המעוגל: ירידה של 0.5% בדיוק הייתה נותנת 9,950 ש״ח.
- עם רצפה: אם בחוזה כתוב שהסכום לא יפחת מסכום הבסיס, משלמים 10,000 ש״ח.
בחוזה, רצפה קיימת כשהיא כתובה בו. בחוק פסיקת ריבית והצמדה, ההגדרה של הפרשי הצמדה מאז 01/01/2025, הכפלה במדד החדש וחילוק במדד היסודי, עובדת בשני הכיוונים. עד 31/12/2024 ההגדרה בחוק הייתה "תוספת ... לפי שיעור העליה של המדד", ועל סכום שנפסק לפני 2025 החוק הישן חל עד אותו יום. לפי קריאה אחת, אין אז הפרשי הצמדה שליליים על החודשים שבהם המדד ירד, ולכן בחוב כזה כדאי לבדוק את נוסח פסק הדין. פתחו את הדוגמה במחשבון והדליקו בו את הרצפה, "הסכום לא יורד מתחת לסכום הבסיס", כדי לראות את שתי התוצאות.
מזונות צמודים למדד
חוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות) וחוק המזונות (הבטחת תשלום) לא קובעים אם ואיך מצמידים מזונות. קובע הנוסח של פסק הדין, או של ההסכם שבית המשפט אישר: לאיזה מדד מצמידים, מהו מדד הבסיס, כל כמה זמן מעדכנים והאם משלמים הפרשים על התקופה שבין העדכונים.
פסק דין יכול לקבוע, למשל, שהמזונות צמודים למדד המחירים לצרכן ומתעדכנים אחת לשלושה חודשים, "ללא הפרשים למפרע". המשמעות: בין עדכון לעדכון משלמים את הסכום של העדכון האחרון, ובעדכון לא משלימים הפרש על החודשים שכבר עברו. במחשבון כל עדכון מחושב מהסכום שנפסק וממדד הבסיס, ולא מהסכום של העדכון הקודם. מבחינה חשבונית זה אותו דבר, מלבד הבדלי עיגול של אגורות.
דוגמה: בפסק דין מ-16/10/2025 נקבעו מזונות של 3,000 ש״ח לחודש, צמודים למדד הידוע ביום פסק הדין, מדד ספטמבר 2025 (103.6 נקודות), עם עדכון אחת לשלושה חודשים:
- 16/01/2026: לפי מדד דצמבר 2025, 103.6 נקודות, הסכום נשאר 3,000 ש״ח.
- 16/04/2026: לפי מדד מרץ 2026, 103.9 נקודות, 3,008.69 ש״ח.
- 16/07/2026: לפי מדד יוני 2026, 104.8 נקודות, 3,034.75 ש״ח.
- 16/10/2026: לפי מדד ספטמבר 2026, 105.3 נקודות, 3,049.23 ש״ח.
המחשבון של הלמ״ס נותן לכל אחד מהתאריכים את אותו סכום. פתחו את הדוגמה במחשבון, שמראה את המזונות בכל רבעון.
חוזים ותשלומים
בחוזה, הצדדים קובעים אם סכום צמוד ואיך. חוק פסיקת ריבית והצמדה מכבד זאת: לפי סעיף 6(ב)(1), בית משפט לא פוסק הפרשי הצמדה לפי החוק אם יש בין הצדדים הסכם על הצמדה. מה שקובע הוא סעיף ההצמדה בחוזה.
מדד הבסיס יכול להיות המדד הידוע ביום החתימה, או מדד של חודש שנקוב בחוזה. כשמשלמים בכמה תשלומים, כל תשלום מוצמד ממדד הבסיס עד המדד שקובע ביום שבו הוא משולם: המדד הידוע באותו יום, או המדד בגין חודש התשלום, לפי מה שכתוב בחוזה.
דירה מקבלן
בחוזה לקניית דירה מקבלן שנחתם מ-07/07/2022, לפי סעיף 5ג לחוק המכר (דירות), התשלומים לא צמודים למדד כלשהו. הצדדים רשאים להסכים שעד מחצית מכל תשלום תוצמד למדד תשומות הבנייה, מדד אחר של הלמ״ס, ובלבד ש-20% מהמחיר ששולמו בחתימה או לפני כל תשלום אחר לא יוצמדו. ככלל, ההצמדה נמשכת לכל המאוחר עד מועד המסירה שנקבע בחוזה. חוזה שנחתם לפני 07/07/2022 נשאר לפי הנוסח הקודם של החוק. המחשבון שלנו לא מחשב הצמדה כזו.
חובות ופסקי דין: מה השתנה ב-01/01/2025
חוק פסיקת ריבית והצמדה קובע מה מתווסף לסכום שבית משפט פסק. תיקון מס׳ 9 לחוק פורסם בספר החוקים ב-19/11/2023, ותחילתו נדחתה בצו, מ-01/10/2024 ל-01/01/2025. מאז:
- הגדרה חדשה: הפרשי הצמדה הם "עדכון של סכום, בדרך של הכפלתו במדד החדש וחילוקו במדד היסודי", והמדד החדש הוא "המדד הידוע בעת העדכון".
- ריבית שקלית כברירת מחדל: בית המשפט רשאי לפסוק ריבית שקלית, או, בין השאר, הפרשי הצמדה, וכשיש טעמים שמצדיקים זאת גם ריבית צמודה והפרשי הצמדה. אם פסק "ריבית" או "ריבית והצמדה" בלי לציין איזו ריבית, רואים זאת כריבית שקלית בלבד. הפרשי הצמדה מתווספים רק כשבית המשפט פוסק אותם.
- אחרי מועד הפירעון, עד התשלום בפועל, מתווספים ריבית שקלית ודמי פיגורים, אלא אם בית המשפט קבע אחרת. דמי פיגורים מתווספים כל שלושה חודשים, החל משלושה חודשים אחרי מועד הפירעון.
- השיעורים של הריבית השקלית, הריבית הצמודה ודמי הפיגורים נקבעים לפי נוסחה בתקנות מ-2024. החשב הכללי במשרד האוצר מפרסם אותם אחת לרבעון, ברשומות ובאתר אגף החשב הכללי.
- מעבר: על סכום שנפסק לפני 01/01/2025, או שהחובה לשלם אותו נוצרה לפני כן מכוח חוק או הסכם שמחילים את החוק הישן, ושעוד לא שולם, חל החוק הישן עד 31/12/2024, והחוק החדש מ-01/01/2025. על פסק דין שניתן מ-01/01/2025, גם בהליך שהתחיל לפני כן, חל החוק החדש.
המחשבון שלנו מחשב רק הפרשי הצמדה, ולא את הריבית או את דמי הפיגורים לפי החוק. הצמדה מופיעה גם בהחזרי מס: לפי סעיפים 159א ו-160 לפקודת מס הכנסה, מס ששולם ביתר מוחזר בתוספת הפרשי הצמדה למדד וריבית של 4% לשנה. איך מבקשים אותו, במדריך החזר מס לשכירים.
משכנתא והלוואה צמודה
במשכנתא, במסלול קבועה צמודה (ק״צ) הריבית קבועה אבל הקרן צמודה למדד המחירים לצרכן, וכל עלייה של 1% במדד מעלה את ההחזר החודשי ב-1%. לכן ריבית נמוכה במסלול צמוד היא לא בהכרח מחיר נמוך. איך משווים בין המסלולים, במדריך משכנתא בישראל. בהלוואה צמודה מבנק או מחברת כרטיסי אשראי, פירעון מוקדם בין ה-1 ל-15 בחודש יכול לכלול גם עמלת מדד ממוצע. שאר העמלות מפורטות במדריך הלוואה בישראל.
כמה שווה היום כסף של פעם
אותו חשבון עונה גם על השאלה כמה שווה היום סכום ישן. לפי המחשבון של הלמ״ס, 100 ש״ח של מדד ינואר 2000 שווים 159.62 ש״ח לפי מדד ספטמבר 2026. פתחו את החישוב במחשבון.
סכומים מלפני 04/09/1985 נקובים במטבע אחר. השקל החדש, שנכנס לתוקף באותו יום, שווה 1,000 שקלים (ישנים), והשקל, שהחליף את הלירה בפברואר 1980, שווה 10 לירות. כלומר, שקל חדש אחד שווה 10,000 לירות. במחשבון אפשר לבחור לירות או שקלים ישנים, והוא ממיר לבד. למה כמעט הכול היה צמוד בישראל של תחילת שנות ה-80, במדריך ההיפר-אינפלציה בישראל ותוכנית הייצוב של 1985.
מה לבדוק בחוזה
לפני שחותמים על חוזה צמוד, או כשבודקים חישוב שקיבלתם, חפשו בו, בין השאר:
- איזה מדד: מדד המחירים לצרכן הכללי, או מדד אחר, כמו מדד מחירי תשומה בבנייה למגורים.
- ידוע או בגין: המדד הידוע ביום התשלום, או המדד בגין החודש, שמתפרסם רק אחרי שהחודש נגמר.
- מדד הבסיס: המדד הידוע בתאריך מסוים, כמו יום החתימה, או מדד של חודש שנקוב בשמו.
- תדירות: עדכון בכל תשלום, אחת לשלושה חודשים או פעם בשנה, ומה משלמים בין העדכונים.
- רצפה: האם כתוב שהסכום לא יורד מתחת לסכום הבסיס.
- עיגול: איך מעגלים את הסכום, והאם החישוב לפי ערכי המדד או לפי אחוז השינוי המעוגל.
- איחור בתשלום: מה מתווסף לסכום שלא שולם בזמן. בשכירות דירה למגורים, למשל, החוק מתיר למשכיר לממש ערובה עד גובה דמי השכירות שלא שולמו "בתוספת הפרשי הצמדה וריבית לפי תנאי החוזה", אחרי שהודיע לשוכר זמן סביר מראש ואפשר לו לתקן.
המדריך מסביר את החוק כפי שפורסם ברשת ב-19/10/2026, ואינו ייעוץ משפטי. כל המקורות נבדקו ב-19/10/2026. מה שקובע הוא מה שכתוב בחוזה, בפסק הדין או בהסכם שאושר, בכפוף לחוק.