מדד המחירים לצרכן הכללי של הלמ״ס, לכל חודש מספטמבר 1951 ועד המדד האחרון שפורסם. מדד של חודש מתפרסם ב-15 בחודש שאחריו בשעה 18:30. כשה-15 חל ביום שישי או בערב חג, הוא מתפרסם באותו יום בשעה 14:00, וכשה-15 חל בשבת או בחג, ביום שישי או בערב החג שלפניו בשעה 14:00. כך כותבת הלמ״ס, והמחשבון הולך לפי ימי הפרסום בפועל. לפי הלמ״ס, רק מדד מחירי הדירות מתעדכן אחרי פרסומו.
מאז 1999 הלמ״ס עוברת בדרך כלל כל שנתיים לבסיס חדש, עם מדד ינואר (בסיס ממוצע 2002 נשאר ארבע שנים), ומפרסמת מקדם קישור ("מקדם קשר" בלשונה) לבסיס הקודם, בשלוש ספרות אחרי הנקודה. בין הבסיס הנוכחי, ממוצע 2024, לזה שלפניו המקדם הוא 1.074. מדדים בבסיסים שונים מושווים דרך המקדמים האלה. ב-API של הלמ״ס המדדים של 1985 רשומים במאיות, והמחשבון מתקן את זה כמו המחשבון של הלמ״ס.
מעודכן למדד אוקטובר 2026. מדד נובמבר 2026 צפוי להתפרסם ב-15/12/2026. המחשבון קורא לבד כל חודש את המדד החדש מהלמ״ס.
המקור: הלמ״ס: מדד המחירים לצרכן לפי חודשים, עם מקדמי הקישור, הלמ״ס: המדדים העיקריים לפי בסיסים שונים, הלמ״ס: היסטוריית פרסומים, מדד המחירים לצרכן (ימי הפרסום), הלמ״ס: מחשבון הצמדה למדדים, הלמ״ס: הנחיות למשיכת מדדים באמצעות ה-API
הסכום כפול המדד החדש וחלקי מדד הבסיס, אחרי ששני המדדים הועברו לאותו בסיס דרך מקדמי הקישור, ומעוגל לאגורה. כך עושה המחשבון של הלמ״ס, והמחשבון כאן נבדק מול 61 חישובים שלו, כולל כל מעברי הבסיס מאז 1959, עד האגורה. סכום בלירות או בשקלים ישנים מחולק קודם ב-10,000 או ב-1,000.
בעדכון לאורך זמן, כמו שכר דירה או מזונות, הסכום של כל תקופה מחושב מסכום הבסיס וממדד הבסיס, ולא מהסכום של התקופה הקודמת, כך שאין טעויות עיגול מצטברות.
המקור: הלמ״ס: מחשבון הצמדה למדדים, הלמ״ס: הנחיות למשיכת מדדים באמצעות ה-API
המדד הידוע ביום מסוים הוא המדד האחרון שפורסם לפני אותו יום. חוק פסיקת ריבית והצמדה משתמש במונח, "המדד הידוע בעת העדכון", בלי להגדיר אותו, וחוק המכר (דירות) כותב לגבי מדד תשומות הבנייה מדד "שפורסם לאחרונה לפני מועד ההצמדה". ביום שבו מדד חדש מתפרסם, המחשבון מחשב עדיין לפי הקודם, כמו בדוגמה של הלמ״ס.
המחשבון של הלמ״ס מניח שכל מדד פורסם ב-15 בחודש. כשמדד פורסם קודם, למשל ביום שישי ה-14 כשה-15 חל בשבת, הוא כבר ידוע ב-15 לפי החוק. המחשבון כאן הולך לפי ימי הפרסום האמיתיים מאז מדד דצמבר 2018, לפי הודעות הלמ״ס, ואומר כשהתוצאה שונה מזו של הלמ״ס. מאז 2019 זה קרה ב-16 חודשים.
מדד בגין חודש הוא המדד של אותו חודש עצמו, שמתפרסם כשבועיים אחרי שהחודש נגמר. בחוזה שכתוב בו "מדד חודש החתימה" או "המדד בגין חודש התשלום", בחרו בשיטה הזו, או בחרו את חודש המדד ישירות.
המקור: חוק פסיקת ריבית והצמדה, סעיף 1, חוק השכירות והשאילה, סעיף 25טו, חוק המכר (דירות), סעיף 5ג, הלמ״ס: היסטוריית פרסומים, מדד המחירים לצרכן (ימי הפרסום), הלמ״ס: מחשבון הצמדה למדדים
שכר דירה: חוק השכירות והשאילה לא קובע הצמדה ולא מגביל אותה. דמי השכירות צמודים רק אם החוזה אומר זאת, ולפי מה שכתוב בו: מדד הבסיס, כל כמה זמן מעדכנים, והאם יש רצפה. החוזה המומלץ של עיריית תל אביב-יפו, למשל, לא צמוד למדד בכלל.
מזונות: החוק לא קובע אם ואיך מצמידים אותם, וקובע מה שכתוב בפסק הדין או בהסכם שאושר. פסק דין יכול לקבוע, למשל, שהמזונות צמודים למדד המחירים לצרכן ומתעדכנים אחת ל-3 חודשים, "ללא הפרשים למפרע".
חוב או פסק דין: מאז 01/01/2025 חוק פסיקת ריבית והצמדה מגדיר הפרשי הצמדה כהכפלה במדד הידוע וחלוקה במדד הבסיס, כך שהם יכולים גם לרדת. לפני כן הם הוגדרו כתוספת לפי עליית המדד. ברירת המחדל בפסק דין היא היום ריבית שקלית, והפרשי הצמדה רק כשבית המשפט פוסק אותם.
הריבית לפי החוק לא מחושבת כאן: את השיעורים, ריבית שקלית, ריבית צמודה ודמי פיגורים, מפרסם החשב הכללי כל רבעון, ברשומות ובאתר שלו.
דירה מקבלן: בחוזה שנחתם מ-07/07/2022, לפי סעיף 5ג לחוק המכר (דירות), התשלומים לא צמודים למדד, אלא אם הצדדים הסכימו להצמיד עד מחצית מכל תשלום למדד תשומות הבנייה, ובלבד ש-20% מהמחיר ששולמו בחתימה או לפני כל תשלום אחר לא יוצמדו. ככלל, ההצמדה נמשכת לכל המאוחר עד מועד המסירה שבחוזה. המחשבון הזה לא מחשב אותה.
המקור: חוק השכירות והשאילה, סעיפים 25י עד 25טו והתוספת השנייה, עיריית תל אביב-יפו: חוזה שכירות מומלץ, חוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), חוק המזונות (הבטחת תשלום), חוק פסיקת ריבית והצמדה, סעיפים 2, 4א, 5 ו-6, ספר החוקים 3117: תיקון מס׳ 9 לחוק (בתוקף מ-1 בינואר 2025), תקנות פסיקת ריבית והצמדה (קביעת השיעורים ...), התשפ״ה-2024, משרד האוצר, אגף החשב הכללי: ריביות, חוק פסיקת ריבית, חוק המכר (דירות), סעיף 5ג
הצמדה עובדת בשני הכיוונים: כשהמדד יורד, גם הסכום הצמוד יורד. כך כתוב במילון המונחים של הלמ״ס, וכך מחשב המחשבון שלה.
יש חוזים שכתוב בהם שהסכום לא יורד מתחת לסכום הבסיס. אם כך כתוב אצלכם, הדליקו את הרצפה במחשבון. בלי רצפה, המחשבון מחשב בשני הכיוונים, כמו המחשבון של הלמ״ס, כי כך הוא מגן על מי שמשלם.
המקור: הלמ״ס: מילון המונחים, מדד ריאלי, הלמ״ס: מחשבון הצמדה למדדים, חוק פסיקת ריבית והצמדה, סעיף 1