החוק סופר שנים קלנדריות: השנה שבה התחלתם לעבוד היא השנה הראשונה, גם אם התחלתם בדצמבר. מגיעים 16 ימים בכל אחת מ-5 השנים הראשונות, 18 בשנה השישית, 21 בשביעית, ומאז יום נוסף בכל שנה, עד 28. אלה ימים קלנדריים, ובתוכם יום מנוחה שבועי אחד לכל 7 ימים.
בשבוע של 5 ימים זה 12 ימי עבודה בשנים הראשונות ועד 20, ובשבוע של 6 ימים 14 ועד 24. עד סוף 2016 היו מגיעים 14 ימים בכל אחת מ-4 השנים הראשונות.
המקור: חוק חופשה שנתית, משרד העבודה: המדריך לחופשה שנתית, ספר החוקים 2531: תיקון מס׳ 15 לחוק, כל זכות: חישוב מספר ימי החופשה
צו ההרחבה משנת 1990 על שבוע עבודה מקוצר חל רק בענפים שמפורטים בו, בין השאר תעשייה, מלאכה, שמירה ואבטחה, ניקיון ואחזקה, ביטוח, יבוא, יצוא, מסחר סיטונאי ושירותים עסקיים; לפי משרד העבודה אלה מרבית יחסי העבודה במשק. לפיו מגיעים 17 ימי עבודה בשנים 6 עד 8 ו-23 מהשנה התשיעית, ומקבלים את הגבוה מבין החוק והצו.
הצו לא חל במקום עבודה עם פחות מ-4 עובדים, בחברה ממשלתית או עירונית, במקום שבו הסכם קיבוצי הסדיר את המעבר ל-5 ימים, ולפי כל זכות גם לא בעבודה במשק בית. ענפים עם צו או הסכם משלהם, כמו חברות כוח אדם, שמירה וניקיון, יכולים לתת יותר: אפשר להקליד במחשבון את מספר הימים לפי החוזה.
המקור: צו ההרחבה על שבוע עבודה מקוצר, 1990 (י״פ 3799), משרד העבודה: המדריך לחופשה שנתית, כל זכות: שבוע עבודה של 5 ימים
מי שהיה מועסק כל השנה ועבד בה פחות מ-200 ימים, או התחיל או סיים לעבוד באמצע השנה ועבד פחות מ-240 ימים, מקבל חלק יחסי מהימים הקלנדריים, בלי השבר. ימי מחלה בתשלום נספרים כימי עבודה; ימי חופשה, חופשת לידה וחופשה ללא תשלום לא נספרים.
היקף המשרה לא משנה את מספר הימים, רק את השווי של כל יום: מי שעובד כל יום בחצי משרה מקבל את כל הימים. עבודה בפחות ימים בשבוע מקטינה את הימים רק כשמגיעים לפחות מ-200 או 240 ימי עבודה בשנה. מי שמקבל שכר לפי שעה או יום ועבד פחות מ-75 ימים ברציפות מקבל במקום חופשה לפחות 4% מהשכר.
המקור: חוק חופשה שנתית, כל זכות: חישוב מספר ימי החופשה, כל זכות: ימי מחלה נחשבים ימי עבודה, כל זכות: עובדים לפי שעה או יום
צריך לצאת לפחות ל-7 ימי חופשה בשנה. את השאר אפשר לצרף, בהסכמת המעסיק, לחופשה של השנתיים הבאות. מעסיק ששתק נחשב כמי שהסכים, והוא יכול למחוק ימים רק אם יוכיח שנתן לכם לצאת לחופשה ולא יצאתם.
מ-2026, לפי צו הרחבה, אפשר לצבור גם בלי הסכמת המעסיק, למשל בשנה שבה שירתתם 10 ימי מילואים רצופים או יותר. אותו צו נותן לבני זוג של משרתי מילואים עד 8 ימי היעדרות בתשלום בשנה, מעבר לימי החופשה והמחלה.
המקור: חוק חופשה שנתית, צו ההרחבה למשרתי המילואים ובני זוגם, 2026 (י״פ 14498), כל זכות: חופשה שנתית, כל זכות: צבירה בגלל מילואים או מצב חירום
בחופשה ממשיכים לקבל את המשכורת הרגילה. מי שמקבל שכר לפי שעה או יום מקבל על כל יום קלנדרי של חופשה את השכר של 3 החודשים שלפני החופשה חלקי 90, ואם הם לא היו מלאים, לבחירתו, של 3 החודשים המלאים ביותר מתוך 12 החודשים האחרונים. תלוש שסופר ימי עבודה מחשב יום לפי המשכורת חלקי 21.67 בשבוע של 5 ימים, או חלקי 25 בשבוע של 6 ימים.
מי שעוזב מקבל פדיון על הימים שלא ניצל: לפי היתרה בתלוש כשהיא נכונה, ואחרת על השנה האחרונה ו-3 השנים שלפניה, כפי שפסק בית הדין הארצי לעבודה. המחשבון של הרשות השופטת סופר את כל שנות העבודה, ומתג במחשבון מראה גם את החישוב הזה. מהפדיון מנכים מס הכנסה; ביטוח לאומי לא גובה עליו דמי ביטוח, ולא מפרישים ממנו לפנסיה.
אפשר לתבוע עד 3 שנים מהיום האחרון בעבודה. מי שסיים לעבוד עד 6 באפריל 2024 מקבל עוד זמן, עד 183 ימים, בגלל הקפאת ההתיישנות במלחמה.
המקור: חוק חופשה שנתית, כל זכות: תשלום דמי חופשה, כל זכות: פדיון חופשה שנתית, כל זכות: פדיון על השנה האחרונה ו-3 השנים שלפניה, הרשות השופטת: בירור זכויות, חישוב פדיון חופשה, ביטוח לאומי: הכנסות של שכיר שפטורות מדמי ביטוח, חוק ההתיישנות
על כל חודש עבודה מלא נצברים 1.5 ימי מחלה, עד 90. חודש חלקי מזכה לפי ימי העבודה בו: בשבוע של 5 ימים חלקי 21.67, ובשבוע של 6 ימים חלקי 25. ימים שניצלתם יורדים מהיתרה, והיא ממשיכה להיצבר.
על היום הראשון של מחלה לא משלמים, על השני והשלישי 50% מהשכר, ומהיום הרביעי שכר מלא. במשכורת חודשית נספרים כל ימי המחלה, גם שישי, שבת וחגים; בשכר לפי שעה או יום רק ימי העבודה. בטיפולים קבועים בגלל מחלה ממארת או דיאליזה משלמים מהיום הראשון.
צריך אישור מחלה מרופא. מ-1 בספטמבר 2024 קופת החולים יכולה לתת גם אישור קצר בלי רופא, עד 4 פעמים ו-10 ימים בשנה. אסור לפטר עובד בזמן ימי המחלה שצבר. הסכם קיבוצי או צו של ענף יכולים לתת יותר.
המקור: חוק דמי מחלה, תקנות דמי מחלה (נהלים), משרד העבודה: היעדרות מעבודה עקב מחלה, כל זכות: ימי מחלה, כל זכות: דמי מחלה במשכורת חודשית
מימי המחלה שלכם אפשר להיעדר בגלל מחלה של ילד עד גיל 16: עד 8 ימים בשנה, ו-16 להורה עצמאי או עם משמורת בלעדית. בגלל הורה או בן זוג שתלויים בעזרה של אחרים: עד 6 ימים. בגלל הריון או לידה של בת הזוג: עד 7.
מחלה קשה של ילד עד גיל 18: עד 90 ימים בשנה, מימי המחלה או החופשה, אחרי שנת עבודה. ילד עם מוגבלות: עד 18 ימים, ועוד 52 שעות בשנה בתשלום שלא יורדות מאף יתרה. בן זוג עם מחלה ממארת: עד 60 ימים.
המקור: חוק דמי מחלה (מחלת ילד), חוק דמי מחלה (מחלת הורה), חוק דמי מחלה (מחלת בן זוג), משרד העבודה: היעדרות עקב מחלת בן משפחה, כל זכות: ימי מחלה בגין בן משפחה
החוק לא נותן כסף על ימי מחלה שלא ניצלתם, גם לא כשעוזבים. בשירות המדינה, בפרישה לקצבה, משלמים על חלק מהיתרה, ויש הסכמים קיבוציים שנותנים פדיון.
המקור: כל זכות: ימי מחלה, נציבות שירות המדינה: מדריך הפרישה מס׳ 7