במגזר הפרטי, יום הבראה שווה 451.50 ש״ח בשנת ההבראה 2026, כלומר על החודשים מ-1 ביולי 2025 עד 30 ביוני 2026. התעריף נקבע בצו הרחבה שנחתם ב-16 באוגוסט 2026 ופורסם ב-18 באוגוסט, והוא חל על כל שנת ההבראה, גם על מה ששולם לפניו: מי שקיבל 418 ש״ח ליום זכאי להפרש של 33.50 ש״ח לכל יום.
בשנים 2023 עד 2025 יום הבראה היה 418 ש״ח (ב-2024 וב-2025 הוא הוקפא בחוק), ובשנים 2014 עד 2022 378 ש״ח. כל חודש עבודה מחושב לפי התעריף של שנת ההבראה שלו, ולא לפי היום שבו שולם.
התעריף מ-1 ביולי 2026 עוד לא נקבע: הצו קבע את מדד מאי 2026 כבסיס לעדכון הבא. עד שייקבע, המחשבון משתמש ב-451.50 ש״ח, וצו חדש יכול להוסיף הפרשים.
המקור: צו ההרחבה, 2026 (י״פ 14863), משרד העבודה: גילוי דעת על שנת ההבראה (עודכן 8.9.2026), צו ההרחבה, 2023 (י״פ 11651), כל זכות: דמי הבראה
מספר הימים בשנה לפי הוותק במקום העבודה: 5 בשנה הראשונה, 6 בשנה השנייה והשלישית, 7 מהרביעית עד העשירית, 8 מהאחת עשרה, 9 מהשש עשרה ו-10 מהשנה העשרים. במשרה חלקית, חלק יחסי.
הזכות מתחילה רק אחרי שנת עבודה מלאה, ואז היא חלה גם על השנה הראשונה, מהיום הראשון. חופשה ללא תשלום לא נספרת בוותק ולא בסכום; חופשת לידה, חופשה בתשלום, ימי מחלה ומילואים נספרים.
עובדים לפי שעה: היקף המשרה הוא השעות בשבוע חלקי 42, או השעות בחודש חלקי 182. כשההיקף משתנה, לפי ממוצע השעות בחודש ב-12 החודשים האחרונים. ענפים מסוימים, כמו שמירה, ניקיון, מלונאות ואולמות, מקבלים יותר לפי הסכם או צו משלהם: אפשר להקליד בערכי החוק את הימים והתעריף שלכם.
המקור: צו ההרחבה, 2017 (י״פ 7417), משרד העבודה: המדריך לקצובת הבראה, כל זכות: דמי הבראה
דמי ההבראה משולמים פעם בשנה, באחד מחודשי הקיץ, מיוני עד ספטמבר, אלא אם הוסכם או נהוג מועד אחר. מותר לשלם אותם כל חודש רק אם זה כתוב בחוזה, בשורה נפרדת בתלוש, ולא כחלק משכר המינימום. מי שעוזב מקבל עם המשכורת האחרונה את החלק שעוד לא שולם.
דמי הבראה הם חלק מהשכר: חייבים במס הכנסה, בביטוח לאומי ובמס בריאות, ובמגזר הפרטי לא מפרישים מהם לפנסיה והם לא נכנסים לשכר של פיצויי הפיטורים; בשירות המדינה החלק ה-12 שלהם כן נכנס. על תשלום שנתי המעסיק מנכה מס כמו על משכורת לא קבועה: פי 12 מהמס על החלק ה-12. ביטוח לאומי ומס בריאות על תשלום של 1,610.96 ש״ח ומעלה נפרסים על 12 חודשים.
המקור: משרד העבודה: מועד תשלום קצובת הבראה, ויקיטקסט: תקנות ניכוי ממשכורת, ויקיטקסט: תקנות דמי הביטוח, כל זכות: פדיון דמי הבראה, תקשי״ר פרק 28.2: קצובת הבראה ונופש
עד 2017 צו ההרחבה הגביל את מי שעזב לשנתיים האחרונות. מאז הוא חל "כדין": אפשר לתבוע דמי הבראה שלא שולמו על 7 השנים שלפני הגשת התביעה, ועוד 183 ימים בגלל הקפאת ההתיישנות במלחמה, כל שנה לפי התעריף שלה, גם כשעדיין עובדים שם. בתביעה מתווספים הפרשי הצמדה וריבית.
מתחילים במכתב או בדוא״ל למעסיק עם השנים והסכומים. אם זה לא עוזר: תלונה ליחידת האכיפה של משרד העבודה (*2570, בחינם), או תביעה בבית הדין האזורי לעבודה; עד 40,700 ש״ח בהליך מהיר. תלוש בלי שורה של דמי הבראה מעביר למעסיק את הנטל להוכיח ששילם.
המקור: צו ההרחבה, 2017 (י״פ 7417), ויקיטקסט: חוק ההתיישנות, ספר החוקים 3151, 25.1.2024: חוק ההתיישנות (תיקון מס׳ 8, חרבות ברזל), כל זכות: פדיון דמי הבראה, כל זכות: תביעה בבית הדין לעבודה
שני חוקים קבעו שמהתשלום ב-2024 וב-2025 יופחת יום הבראה אחד בכל שנה, יחסית להיקף המשרה ולחלק מהשנה שעבדתם, וחצי יום לשכר נמוך: ב-2024 בשנה הראשונה ובשכר עד 6,000 ש״ח, ב-2025 בשכר עד 6,150 ש״ח, למשרה מלאה. החלק שהופחת לא מוחזר.
החוקים פוטרים מההפחתה תשלום חד-פעמי בסיום העבודה, ורשות המסים מפרשת את הפטור בצמצום. לכן בחישוב של מי שעזב המחשבון לא מפחית כברירת מחדל, ומתג מראה גם את הקריאה האחרת.
המקור: ויקיטקסט: חוק ההפחתה 2024, ויקיטקסט: חוק ההפחתה 2025, כל זכות: הפחתה והקפאה 2024-2025
מ-1 ביוני 2026 יום הבראה בשירות המדינה שווה 511.60 ש״ח. הימים לפי שנות השירות: 7 בשלוש השנים הראשונות, 9 מהרביעית, 10 מהאחת עשרה, 11 מהשש עשרה, 12 מהעשרים ו-13 מהשנה העשרים וחמש.
השנה היא שנה קלנדרית, והקצובה משולמת עם משכורת יוני, כבר מהשנה הראשונה וביחס לחלק מהשנה שעבדתם. מי שעוזב באמצע השנה מקבל לפי החודשים שעבד, והחלק ה-12 נכנס לשכר של הפיצויים. ברשויות המקומיות, בחינוך ובבריאות חלים הסכמים משלהם.
המקור: הממונה על השכר: עדכון קצובת הבראה 2026, תקשי״ר פרק 28.2: קצובת הבראה ונופש, משרד החינוך: דמי הבראה תשפ״ו