וואן קוין הייתה פירמידה שהתחפשה למטבע קריפטו. החברה פעלה מסופיה שבבולגריה מ-2014, ומכרה "חבילות" שכללו אסימונים שאפשר היה להמיר למטבע OneCoin. את החבילות הפיצה דרך רשת של שיווק רב-שכבתי (MLM): כל חבר קיבל עמלה על חברים חדשים שגייס. לפי משרד המשפטים האמריקאי, לא היה למטבע בלוקצ׳יין ציבורי שאפשר לאמת, המטבעות לא נכרו מעולם, ואת המחיר קבעה החברה בעצמה.

בין הרבעון האחרון של 2014 לרבעון האחרון של 2016 גייסה וואן קוין ברחבי העולם יותר מ-4 מיליארד דולר מ-3.5 מיליון נפגעים לפחות. המייסדת, ד״ר רוז׳ה איגנטובה, נעלמה באוקטובר 2017 ומאז לא נמצאה. השותף שלה להקמת החברה, סבסטיאן גרינווד, מרצה 20 שנות מאסר בארה״ב.

מה בדיוק מכרה וואן קוין?

על הנייר, וואן קוין מכרה חבילות לימוד, שלפי אתר החדשות הגרמני heise כללו בעיקר טקסטים מועתקים. המחירים נעו מ-100 יורו ועד יותר מ-100,000 יורו. מה שמשך את הקונים היה התוספת: אסימונים (Tokens) שבעזרתם, כך נטען, "כורים" מטבעות OneCoin.

לפי משרד המשפטים, החברה טענה שהמטבעות נכרים בשרתים שלה. בפועל הם לא נכרו מעולם, ותכתובות שהוצגו בתיק מלמדות שסיפור הכרייה נועד לשכנע את החברים. החברה טענה גם שהמחיר נקבע לפי היצע וביקוש, אבל היא עצמה קבעה אותו, והוא אף פעם לא ירד. כבר ב-2015 התחילו איגנטובה וגרינווד להקצות לחברים אפילו מטבעות שלא היו קיימים כלל בבלוקצ׳יין הפרטי שהחברה טענה שיש לה, וכינו אותם "מטבעות מזויפים".

ה-FBI סיכם זאת ב-2019 כך: מטבע קריפטו שקיים רק בדמיונם של יוצריו ושל שותפיהם לקשר. לפי התביעה, המטבעות גם לא נסחרו באף בורסה עצמאית.

איך עבד השיווק הרב-שכבתי?

המנוע של וואן קוין לא היה טכנולוגיה, אלא אנשים. כל חבר שקנה חבילה יכול היה להרוויח עמלות על חבילות שקנו אנשים שגייס, וגם על אלה שגייסו הם. לפי משרד המשפטים, המבנה הזה הוא שהביא לצמיחה המהירה. הכסף הועבר לחשבונות בנק שבשליטת החברה.

בראש רשת השיווק עמד גרינווד, "המפיץ הראשי העולמי". לפי משרד המשפטים, הוא הרוויח כ-20 מיליון יורו בחודש. בין סוף 2014 לסוף 2016 רשמה החברה הכנסות של 4.037 מיליארד יורו, ורווחים לכאורה של 2.735 מיליארד יורו. בחומרי השיווק נטען שיותר מ-3 מיליון איש השקיעו בה.

בשיטה כזו, חלק גדול מהכסף של כל מצטרף חדש זורם כעמלות למי שמעליו. לכן הלחץ לגייס חברים, שכנים ובני משפחה לא נגמר, ונפגעים רבים הופכים בעצמם למגייסים של הנפגע הבא. אותו ניצול של אמון אישי מופיע היום גם בהונאות "שחיטת החזירים", שבהן הנוכל בונה קשר לפני שהוא מציע השקעה.

למה וואן קוין לא הייתה מטבע קריפטו אמיתי?

במטבע קריפטו אמיתי, כמו ביטקוין, העסקאות נרשמות בבלוקצ׳יין ציבורי שכל אחד יכול לבדוק, והמחיר נקבע במסחר. שופט פשיטת הרגל בפרשת FTX ציין בהחלטה מ-2024 שמטבעות קריפטו נסחרים ביותר מ-1,500 בורסות ושווים רק את מה שמישהו מוכן לשלם עליהם. המחיר עולה ויורד, ואפשר לראות את זה בגרף נרות.

בוואן קוין לא התקיים אף אחד מהתנאים האלה. לפי התביעה, לא היה בלוקצ׳יין ציבורי שאפשר לאמת, אלא רישום פרטי שהחברה שלטה בו. לא הייתה בורסה עצמאית שבה אפשר למכור את המטבע, ולפי heise, גם השוק הפנימי שהחברה הפעילה היה נתון למניפולציה. המטבע היה בעצם נקודות בספרים של החברה, עם מחיר שהיא פרסמה.

איך מזהים פירמידה?

הונאת פונזי ופירמידה דומות, אבל לא זהות. בהונאת פונזי, כמו זו של ברני מיידוף, מנהל ההשקעות מציג תשואות מדומות ומשלם למושכים מכספם של מפקידים חדשים. בפירמידה, הגיוס הוא המוצר: הרווח המובטח מגיע בעיקר מעמלות על מצטרפים חדשים, ולא מפעילות כלכלית אמיתית. בשני המקרים, המבנה קורס כשהכסף החדש מפסיק להיכנס.

וואן קוין שילבה את שני המנגנונים. מצד אחד, עמלות גיוס ברשת רב-שכבתית. מצד שני, מטבע שמחירו עלה כל הזמן על הנייר, אבל לא היה אפשר למכור אותו באף בורסה עצמאית. ארבע בדיקות פשוטות היו חושפות אותה: היכן רואים את העסקאות, היכן אפשר למכור, מי קובע את המחיר ומאין מגיע הרווח, ממוצר או מגיוס.

לאן נעלמה מלכת הקריפטו?

רוז׳ה איגנטובה, ילידת בולגריה ובעלת דוקטורט במשפטים מאוניברסיטת קונסטנץ שבגרמניה, הייתה הפנים של וואן קוין. היא כינתה את עצמה "מלכת הקריפטו" (Cryptoqueen). קודם לכן עבדה כיועצת בחברת מקינזי בסופיה. ב-2016, כשוואן קוין כבר פעלה, הורשעה בגרמניה בהונאה ובעבירות נוספות בפרשה שנגעה לחברה שפשטה רגל, ונגזרו עליה 14 חודשי מאסר על תנאי. לפי מסמכי בית המשפט בארה״ב, בזמן ההונאה חיה ברמת חיים גבוהה והזרימה כסף לנדל״ן בבלגרד, לסוסי מרוץ באבו דאבי ולשדה נפט במדגסקר.

באוקטובר 2017, אחרי שהוגש נגדה בניו יורק כתב אישום חסוי, היא נעלמה. לפי הדיווחים, היא נראתה לאחרונה ב-25 באוקטובר 2017, בטיסה מסופיה לאתונה. לפי עדותו של אחיה, קונסטנטין, במשפט שהתנהל בניו יורק ב-2019, היא נעלמה אחרי שנודע לה שבן זוגה דאז משתף פעולה עם ה-FBI.

בארה״ב היא מואשמת בחמישה סעיפים: הונאה באמצעים אלקטרוניים וקשירת קשר לבצע אותה, הונאת ניירות ערך וקשירת קשר לבצע אותה, וקשירת קשר להלבנת הון. ב-30 ביוני 2022 הוסיף אותה ה-FBI לרשימת עשרת המבוקשים שלו, עם פרס של עד 100 אלף דולר. ב-26 ביוני 2024 הודיע שגריר ארה״ב בבולגריה, קנת מרטן, על פרס של עד 5 מיליון דולר מטעם מחלקת המדינה האמריקאית על מידע שיוביל למעצרה או להרשעתה. באותו יום הודיעה התביעה בבולגריה שתגיש נגדה כתב אישום בהיעדרה ותפעל לחלט רכוש שלטענת התביעה נרכש בכספי הפירמידה. באוגוסט 2024 הוגשו נגדה האישומים בבולגריה: עמידה בראש ארגון פשיעה והלבנת הון.

תחקירים עיתונאיים בבולגריה טענו שנרצחה, אבל הטענה לא הוכחה. לפי הקונסורציום הבינלאומי של עיתונאים חוקרים (ICIJ), ה-FBI מניח שהיא בחיים כל עוד אין ראייה מתועדת למותה. ב-2019 הקדיש לה ה-BBC את סדרת הפודקאסט The Missing Cryptoqueen, בהגשת ג׳יימי ברטלט. לפי Fortune, מקורות של ברטלט טענו שהיקף הכסף שגייסה וואן קוין הגיע עד תחילת 2018 לסכום של עד 15.8 מיליארד דולר, הערכה שלא אומתה רשמית.

מי הורשע בפרשת וואן קוין?

  • סבסטיאן גרינווד, השותף המייסד: נעצר ביולי 2018 בתאילנד והוסגר לארה״ב. בדצמבר 2022 הודה בהונאה באמצעים אלקטרוניים, בקשירת קשר לבצע אותה ובקשירת קשר להלבנת הון. ב-12 בספטמבר 2023 גזר עליו השופט אדגרדו ראמוס 20 שנות מאסר וחילוט של כ-300 מיליון דולר.
  • קונסטנטין איגנטוב, אחיה של המייסדת, שעמד בראש החברה אחרי היעלמותה: נעצר במרץ 2019 כשניסה לעזוב את ארה״ב, והודה ב-2019, במסגרת הסדר טיעון, בהונאה ובהלבנת הון. הוא שיתף פעולה עם התביעה והעיד במשפט של מארק סקוט.
  • מארק סקוט, עורך דין אמריקאי שעבד עם וואן קוין: הורשע בנובמבר 2019 בקשירת קשר להלבנת הון ולהונאת בנקים, בפרשה של הלבנת כ-400 מיליון דולר מכספי וואן קוין. בינואר 2024 נגזרו עליו 10 שנות מאסר, ובאוקטובר 2025 סירב בית המשפט העליון האמריקאי לדון בערעורו.
  • אירינה דילקינסקה, ראש המחלקה המשפטית של החברה: הוסגרה מבולגריה לארה״ב במרץ 2023, הודתה באשמה ונידונה באפריל 2024 ל-4 שנות מאסר. בפברואר 2025 שוחררה ממשמורת.

גם מחוץ לארה״ב נפתחו הליכים. בגרמניה הורשעו בינואר 2024 שלושה נאשמים בפרשה, ונגזרו עליהם עונשים של עד 5 שנות מאסר, ובספטמבר 2025 הוגש שם כתב אישום גם נגד איגנטובה עצמה. בהודו נעצרו 18 בני אדם כבר באפריל 2017, ובסין הועמדו לדין 98 בני אדם והרשויות גבו 1.7 מיליארד יואן, כ-267.5 מיליון דולר. באוגוסט 2024 התפרסמו צווים של בית המשפט הגבוה בלונדון (High Court) שהקפיאו בכל העולם נכסים של איגנטובה ושל שבעה אנשים נוספים שלטענת התובעים קשורים לפרשה.

להחזיר את הכסף קשה בהרבה מלהקפיא אותו. לפי ICIJ, ייתכן שלא יהיה אפשר לאכוף את הצווים הבריטיים בלי הכרה של בתי המשפט במדינות שבהן נמצאים הנכסים. בכך הפרשה שונה מהותית מהונאת מיידוף, שבה נאמן אחד ריכז את הגבייה בבית משפט אמריקאי. בכל זאת, חלק מהכסף מתחיל לחזור: בינואר 2026 חילט בית המשפט בגרנזי כ-8.6 מיליון ליש״ט מכספי איגנטובה, שמיועדים לפיצוי נפגעים בגרמניה, ובאפריל 2026 פתח משרד המשפטים האמריקאי הליך לפיצוי נפגעים מיותר מ-40 מיליון דולר שחולטו. המועד להגשת בקשות הסתיים ב-30 ביוני 2026. בקורס מניעת הונאות של TechLight לומדים לזהות את הטריקים שמשותפים להונאות לפני שהן עולות לכם בכסף.

ציר הזמן של הפרשה

מועדמה קרה
2014וואן קוין מתחילה לפעול מסופיה
סוף 2014 עד סוף 2016גיוס של יותר מ-4 מיליארד דולר מ-3.5 מיליון נפגעים לפחות
25 באוקטובר 2017איגנטובה נראית לאחרונה, בטיסה מסופיה לאתונה
יולי 2018גרינווד נעצר בתאילנד
מרץ 2019קונסטנטין איגנטוב נעצר בארה״ב
נובמבר 2019עורך הדין מארק סקוט מורשע
30 ביוני 2022איגנטובה ברשימת עשרת המבוקשים של ה-FBI
16 בדצמבר 2022גרינווד מודה באשמה
12 בספטמבר 2023גרינווד נידון ל-20 שנות מאסר
25 בינואר 2024מארק סקוט נידון ל-10 שנות מאסר
26 ביוני 2024ארה״ב מכריזה על פרס של עד 5 מיליון דולר
12 באוגוסט 2024התביעה בבולגריה מגישה אישומים נגד איגנטובה
אוגוסט 2024צווי הקפאת נכסים עולמיים מבית המשפט הגבוה בלונדון
ינואר 2026חילוט של כ-8.6 מיליון ליש״ט מכספי איגנטובה בגרנזי
אפריל 2026משרד המשפטים האמריקאי פותח הליך לפיצוי הנפגעים

קראו גם: פרסומות השקעה מזויפות וקבוצות "מומחים": המדריך המעשי.