כל ההכנסות של אדם אחד בשנה ממוסות יחד, בדוח אחד: המשכורות נכנסות ראשונות למדרגות המס, וההכנסה מהעסקים מעליהן. מדרגות 2026: 10% עד 84,120 ש״ח בשנה, 14% עד 120,720, 20% עד 228,000, 31% עד 301,200, 35% עד 560,280, ומעל 47%; ומס יסף של 3% על הכנסה מעל 721,560 ש״ח.
נקודות הזיכוי ניתנות פעם אחת, על כל ההכנסות: 2,904 ש״ח בשנה לנקודה, 2.25 לכל תושב ועוד חצי נקודה לאישה. כל העסקים של אדם אחד הם הכנסה אחת מעסק, ו-52% מדמי הביטוח הלאומי (בלי מס הבריאות) על ההכנסה מהעסקים מותרים בניכוי, חוץ מבעל עסק זעיר.
המקור: רשות המסים: ריווח מדרגות המס מ-1.1.2026, כל זכות: מדריך לשכירים שהם גם עצמאים, ויקיטקסט: פקודת מס הכנסה
על ההפקדה של העובד לפנסיה מקבלים זיכוי של 35%, על עד 7% מהשכר המבוטח ועד 116,400 ש״ח בשנה, בכל המשכורות יחד (ולפחות על 2,268 ש״ח). בתלוש, הזיכוי ניתן אצל המעסיק העיקרי, ובחישוב השנתי על כל ההפקדות.
הפקדות המעסיקים לתגמולים פטורות ממס עד 7.5% מהשכר ועד שכר של 34,423 ש״ח בחודש, ולפיצויים עד משכורת חודש ועד 45,600 ש״ח, בכל המעסיקים יחד. לכן מעסיק משני מצרף לשכר החייב את ההפרשות שלו, אם בטופס 101 הצהרתם שמפרישים לכם גם במקום האחר.
המקור: רשות המסים: לוח עזר לחישוב מס הכנסה ממשכורת, 2026, ויקיטקסט: פקודת מס הכנסה, רשות המסים: טופס 101
בטופס 101 בוחרים מעסיק עיקרי אחד, שנותן את נקודות הזיכוי ואת מדרגות המס. מעסיק משני בלי תיאום מס מנכה 47% מכל שקל, בלי נקודות זיכוי, ועוד 3% על משכורת שלו מעל 60,130 ש״ח בחודש. גם משכורת חלקית, עד 5 שעות ביום, מנוכה כך כשיש הכנסה אחרת.
תיאום מס נותן לכל משלם נוסף שיעור ניכוי קבוע, לפי ההכנסה הצפויה מכל המשכורות יחד, מעוגל לאחוז השלם הקרוב; מתחת לסף המס השיעור הוא 0%. עושים אותו רק לשנה הנוכחית.
המקור: ויקיטקסט: תקנות הניכוי ממשכורת, רשות המסים: לוח עזר לחישוב מס הכנסה ממשכורת, 2026, רשות המסים: טופס 101, רשות המסים: תיאום מס מקוון, כל זכות: תיאום מס הכנסה, בית המשפט המחוזי: עיגול שיעור התיאום (גומברג)
בלי תיאום, את המס העודף מבקשים בחזרה אחרי סוף השנה, עד 6 שנים אחורה, עם הצמדה וריבית של 4% לשנה. נקודות הזיכוי שנתיות: מי שעבד רק בחלק מהשנה מקבל את כולן בחישוב השנתי, ולכן מגיע לו החזר.
אין חובה להגיש דוח שנתי למי שכל הכנסתו משכורות עד 723,000 ש״ח בשנה, בלי מס יסף, כשרק מעסיק אחד ניכה לפי לוח המס והשאר 47% או לפי תיאום. שני מעסיקים שמנכים לפי הלוח יוצרים חוב.
המקור: רשות המסים: בקשה להחזר מס, רשות המסים: מדריך להקלה במס ולתיאום מס, כל זכות: החזר מס הכנסה, ויקיטקסט: פטור מהגשת דוח
שכירים (2026): 4.27% עד 7,703 ש״ח בחודש ו-12.17% עד 51,910 ש״ח, על כל המשכורות של החודש יחד: המדרגה המופחתת וההכנסה המרבית נספרות פעם אחת.
עצמאים: 7.70% עד 7,703 ש״ח בחודש ו-18% עד 51,910 ש״ח, על ההכנסה אחרי הניכוי של 52% מדמי הביטוח (הנוסחה של הביטוח הלאומי). עם משכורת, העסק מקבל רק את מה שהמשכורת השאירה מהמדרגה המופחתת ועד ההכנסה המרבית. ההכנסה המזערית של 3,442 ש״ח בחודש חלה רק בחודש בלי משכורת.
המקור: הביטוח הלאומי: שיעורי דמי ביטוח, הביטוח הלאומי: שיעורי דמי ביטוח לעצמאים, הביטוח הלאומי: דוגמה לחישוב דמי ביטוח לעצמאי, ויקיטקסט: חוק הביטוח הלאומי
כל מעסיק מנכה ביטוח לאומי כאילו הוא היחיד. מעסיק משני מנכה את השיעור המלא, 12.17%, מהשקל הראשון, עד ההכנסה המרבית, אלא אם הבאתם אישור מהביטוח הלאומי. לפי החוק, הסכום הנכון הוא מה שמעסיק אחד היה מנכה מכל המשכורות של החודש יחד, וכל חודש נחשב בנפרד.
תיאום ניכויים אפשרי כשהמשכורת העיקרית נמוכה מ-7,703 ש״ח בחודש, או כשכל המשכורות יחד עוברות 51,910 ש״ח. את מה שנוכה ביתר מקבלים בחזרה רק בבקשה, עד 7 שנים אחורה. חלק המעסיק לא משתנה, ותיאום מס לא עושה תיאום בביטוח הלאומי.
המקור: ויקיטקסט: ניכוי דמי ביטוח אצל מעבידים שונים, הביטוח הלאומי: מתי עושים תיאום דמי ביטוח, הביטוח הלאומי: איגרת למעסיק לשנת 2026, כל זכות: תיאום ניכויי ביטוח לאומי, כל זכות: החזר דמי ביטוח לאומי, ויקיטקסט: חוק הביטוח הלאומי
מי שעובד בעסקים פחות מ-20 שעות בשבוע ומרוויח מהם פחות מ-6,885 ש״ח בחודש (או 12 שעות והכנסה של 2,065 ש״ח) אינו עובד עצמאי בביטוח הלאומי. ההכנסה מהעסק נחשבת אז להכנסה שלא מעבודה: 3,442 ש״ח בחודש פטורים, ועל השאר 12.09% עד המדרגה ו-12.17% מעליה, בלי זכות לדמי לידה מההכנסה הזו.
עם משכורת, ההכנסה הזו נוספת מעל המשכורת של החודש. בלי משכורת, משלמים לפחות כמו מי שלא עובד, 266 ש״ח בחודש.
המקור: כל זכות: הגדרת עובד עצמאי, כל זכות: הכנסה שלא מעבודה, כל זכות: שכיר עם מקורות הכנסה נוספים, כל זכות: מי שלא עובד
מי שבסוף השנה בגיל 21 עד 60, ורשום כעוסק חצי שנה לפחות, מפקיד 4.45% מההכנסה מכל העסקים יחד עד 82,614 ש״ח בשנה, ו-12.55% מהחלק שמעליו ועד 165,228 ש״ח. הבסיס הוא ההכנסה לפני הניכויים על פנסיה, קרן השתלמות וביטוח לאומי.
ההפקדות לפנסיה מהמשכורות (של העובד ושל המעסיק) יורדות מהחובה, ולכן למי שיש משכורת רגילה החובה היא לרוב אפס. את ההפקדה עושים עד 31.12 בכל שנה.
המקור: ויקיטקסט: חוק ההתייעלות הכלכלית, פרק ב׳, כל זכות: ביטוח פנסיוני לעובד עצמאי
ההכנסה המזכה מהעסקים עד 164,400 ש״ח בשנה, פחות המשכורת (עד 116,400 ש״ח). עליה: ניכוי של עד 7% מההכנסה, ועוד 4% על מה שהופקד מעל 12%; וזיכוי של 35% על הפקדה של עד 5% מההכנסה, ולפחות על 2,268 ש״ח, ועוד 0.5% על ההכנסה מעסק. את החלוקה בין זיכוי לניכוי בוחרים בדוח השנתי, והמחשבון בוחר את זו שמשאירה הכי הרבה.
עמית מוטב, מי שהופקדו עבורו בשנה לפחות 26,436 ש״ח, כולל ההפקדות מהמשכורת: ניכוי של 11% מההכנסה עד 116,400 ש״ח (פחות השכר המבוטח), ועל ההפקדות שמעל הסף עוד 7% (ו-4% מעל 12%) מההכנסה הנוספת עד 291,000 ש״ח. מכאן המלכודת: הפקדה מעט מעל הסף יכולה להשאיר פחות כסף מהפקדה מעט מתחתיו.
המקור: כל זכות: הטבות מס על הפקדות עצמאיות, רשות המסים: לוח עזר לחישוב מס הכנסה ממשכורת, 2026, ויקיטקסט: פקודת מס הכנסה
הפקדה לקרן השתלמות לעצמאים מותרת בניכוי עד 4.5% מההכנסה מהעסקים, עד הכנסה של 293,397 ש״ח. לפי כל זכות, למי שיש גם משכורת עם קרן השתלמות התקרה קטנה בשכר הזה, עד 188,544 ש״ח. את הכלל הזה לא מצאנו בנוסח הפקודה, ואפשר לכבות אותו במחשבון.
פרמיה לביטוח אובדן כושר עבודה מועדף מותרת בניכוי עד 3.5% מההכנסה מהעסק (עד 34,422.5 ש״ח בחודש), ומי שמנכה אותה מוותר על הזיכוי הנוסף של 0.5%.
המקור: כל זכות: קרן השתלמות לעצמאי, ויקיטקסט: פקודת מס הכנסה
אדם עם כמה עסקים רשום במע״מ כעוסק אחד לכולם. עוסק פטור לא גובה מע״מ, עד מחזור של 122,833 ש״ח בשנה (2026) בכל העסקים יחד, ומשכורת לא נספרת. עוסק מורשה מוסיף מע״מ של 18% ומקזז את המע״מ בהוצאות.
בעל עסק זעיר משלם מס על 70% מהמחזור בלי לנכות הוצאות, וגם בלי הניכוי של 52% מהביטוח הלאומי, אם המחזור מכל העסקים יחד עד אותה תקרה. מס ההכנסה והביטוח הלאומי מחשבים את כל העסקים כהכנסה אחת.
המקור: ויקיטקסט: חוק מס ערך מוסף, סעיפים 1 ו-55, כל זכות: עוסק פטור, כל זכות: עסק זעיר
כל משכורת נחשבת בחודשים שסימנתם, וכל חודש בנפרד, כמו בחוק הביטוח הלאומי. מס ההכנסה מחושב על השנה כולה, והתלוש של כל מעסיק בנפרד: כך רואים את ההפרש שיחזור או ייגבה בסוף השנה. עסק נחשב לפי ההכנסה השנתית שלו, באופן שווה בחודשים שבהם הוא פעיל.
בכמה נקודות המקורות לא חד-משמעיים, והמחשבון בוחר את הקריאה המקובלת, שאפשר לשנות: רכיב הפיצויים נספר בהפקדות מהמשכורת, הפקדה לקרן השתלמות מקטינה גם את הביטוח הלאומי, תקרת קרן ההשתלמות קטנה במשכורת עם קרן השתלמות, ומעסיק משני מצרף לשכר את ההפרשות שלו. מעסיק משני לא נותן זיכוי על הפקדה לפנסיה בתלוש, והשיעור בתיאום מס מחושב כמו ברשות המסים, בהנחה שההכנסה הצפויה מדויקת.